במטבח נאפה לחם. הריח משכר ואני נמשכת אליו בלי לשים לב.

הריח של השמפו שלי משתלב איתו טוב, יוצר מין תערובת חדשה ומעניינת,

ולאט לאט גם הריח של הדשא הלח מבחוץ נוסף לעניין, וריח הרעננות כבר מרגיש בנוח.

ידעתם שגם לרוח יש ריח?

הריח הזה מזכיר לי מישהו, מישהם, יותר משניים, שלושה או ארבעה אנשים, שילוב שלהם. לא הריח עצמו, אלא יותר התחושה שנכרכת סביבו בחוזקה, תחושה שממלאה אותי בחום וכאילו מחבקת אותי ולא נותנת לי ללכת, בדיוק כמו החיבוקים שלהם.

ריח זה אחד הדברים המשמעותיים בחיים שלי, אני מסוגלת לשים לב לכמעט כל שינוי שיש בו, להכיר אנשים לפי הריח או חוסר הריח שלהם. אנשים עדיין לא מצליחים להבין כמה זה חזק.