"ספרי לי סיפור גלי (:"
יש לך דרישות משהו הא?
'יום אחד, ילדה קטנה הבינה שנמאס לה.
אז היא התקשרה לשקד. חברתה הטובה ביותר, שהתרחקה ממנה לאחרונה. הן קבעו להיפגש באותו היום, להחליף סיפורים. ולאכול.
לשקד היקרה הייתה טרמפולינה גדולה [וכשאני אומרת גדולה אני מדברת על גדולה. ברמות עצומות] בחצר ביתה. ובכמו בכל פעם, הבנות החליטו לקפצץ להן על הטרמפולינה הגדולה עד כלות נשמתן.
בשלב מסויים, נשכבו עליה. מחליפות מילים במהירות מטורפת, שאני די בטוחה שאדם מבחוץ לא היה יודע להבחין מתי נגמר משפט ומתי מתחיל. אבל הן ידעו.
הן השלימו פערים, סיפרו על כל הזמן שעבר, על דברים שמשתנים.
הן דיברו כאילו שום דבר לא קרה.
בעודן שוכבות על המשטח הקופצני, החלו טיפות לרדת על ראשן, מרטיבות את הזיעה שהצטברה. בכל זאת, טרמפולינה.
טפטופים, זה הכל, חשבו.
אך לא, הגשם החליט לבוא במלוא עוצמו, הן לא וויתרו. נשארו שם, רטובות עד שד עצמותיהן, וכשראו שהגשם לא עומד לוותר, נכנסו לביתה, מטפטפות על כל הרצפה, צעקו על אחותה מעט, ולבסוף יצאו עם מטרייה.
וכך ישבו, שעה, ועוד שעה, בגשם, תחת מטריה ורודה אחת, מדברות על הכל.
בסופו של דבר אמה של שקד יצאה החוצה עם מצלמה, אירוע כזה לא קורה כל יום.
וכך אביבי, מצילים חברות.'
כינוי:
מלפפונית חמוצה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
