"זהירים נפצעים הכי הרבה"

אני שונאת לצער את אבא שלי.

ומתביישת שאני מתנהגת ככה.

ולא מצליחה אחרת.

ומסוגלת.

ושונאת את עצמי מאוד.

והכל בגלל שקמתי גרוע

כי רציתי עוד חמש דק

והוא לא הבין

והתעצבנתי

וכבר הלכה הנעימות של השינה

וניסיתי בכל זאת

והוא כבר נורא נפגע וכעס

אז הזדרזתי לנחם

ושנוחם הכל נשרף לי בתוכו

פתאום היה מותר להישרף

כי שונאת שכועסים עליי

וזה מרסק אותי שאני לא בסדר

וכלום לא הצליח

ואז אמא שללי הגיעה

אז לא רציתי לקום

כדי א לראות אותה

ואז היא נכנסה בלי לדפוק

ואני חיכיתי שתלך ורוני ואבא הגיעו

ואז קמתי להתקלח

ואז הדברים שלה היו באמבטיה

ואני שונאת שהם שם

ואז היא אמררה שהיא מכבסת עכשיו

ואז רציתי שהיא תמות

וכל זה אחרי שבכל רציתי הביתה אבל הולכים לאכול

ואז אבי אומר שאין לי אופי

ואזעד שהביתה גלעד ויעל שם

ואז ניסיתי לפוצץ חצקון שלא התפוצץ

ואז הלכתי לישון כדי להתאפס

ואז תמר התקשרה והפריעה

והיה לי ברור שזה בייביסיטר

ואז אבי.

ואז התחיל הכל

ועכשיו הוא שלח הודעה אם אני לומדת

לומדת בקרקס אולי

ללכת על חבל דק

וליפול

ממש חזק.