האישיות,הפיצול ואני:
שלום עולם שלום. היום זה רק היום. מחר הוא רק מחר. כל יום אפחד קצת פחות. קצת פחות אותו דבר. לא אשתוק כי אין סיבה,
אצעק חזק.
אבכה ואשן. ואקום בבוקר ואקלח את הגוף
ואסבן
ואחפוף ראש בשמפו
ואצא לעבודה
אשלח רגל החוצה
ודלת הבית תיסגר
ואלך
ענן של חול ילווה אותי
ואני אראה דרכו
אותי
המון אותי הולכות
ואם מישהו ינשוף כולן יפלו ויתנגשו
הן קשורות ברצועות וקצת מתבלבלות
אני לומדת לאלף אותן
שלא יריבו
שלא ילכו לפניי
שיתקרבו רק כשאני קוראת להן
אני אקרא להן רק אם
יאנסו אותי שוב
שיהיה מי שישמור עליי
שיחד נתגבר עליו
אבל עד אז הן סתם מכבידות
כל אחת צריכה זמן ויחס
ואני אוהבת את כולן
אפילו שהן דוחפות והן חסרות נימוס
שתלטניות מאוד
רגע אחרי שהתחלתי לחצות את הכביש
ראיתי שסוזי נשארה מאחור
יש ילד שהיא מחזיקה לו את היד
אולי הוא קצת צריך אותה, שלא יהיה לבד
עכשיו אנחנו אנחנו פחות אחת
וזה קצת נחמד.
-
אנחנו פחות אחד
תמיד שווה כל כך לבד
עד שנדמה
שהשגיאות גדולות כל כך,
הרי אחד הוא אינסוף שלילי
שתיים הוא אינסוף חיובי
ואפס זה כל איקס,
או סתם אני.
"לא לגדול לעולם"
בא לי לשון מרוב פחד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חיה ליד החיים