פאפיקים של דמדומים

פרק 2 :

למחרת בבוקר קמתי , לילי העירה אותי .

עשיתי את כול הדברים של הבוקר , התלבשתי :

http://www.polyvore.com/cgi/set?id=38237078

וירדתי למתה בשביל לאכול , דיינה ושון כבר היו ליד השולחן עייפים מתים .

חייכתי ובירכתי אותם בבוקר טוב והתיישבתי לאכול את ארוחת הבוקר שלי .

הכול עבר חלק הם כבר היו לבושים ואחרי הארוחה יצאנו למוסך במהירות כדי לא להתקרר והתיישבנו במכונית.

התנעתי אותה והפעלתי את החימום (לילי נתנה לי את המפתח אתמול ) יצאנו מהמוסך והתחלתי לנסוע לפי ההוראות של שון לכיוון של בית הספר .

אחרי כ- 10 דקות כבר הינו שם , חניתי את המכונית ליד בניין המשכירות ולקחתי את המערכת השעות שלי .

המזכירה בירכה אותי ביום טוב ואני החזרתי לה,  נכנסתי שוב פעם למכונית ונסעתי לחנייה ששם כולם חנו .

עוד לא היה צלצול ולא היה גשם בגלל זה רוב האנשים היו בחוץ וחיכו לצלצול .

וזה מה שעיצבן אותי , כי כשה רק נכסנו לחנייה כולם פנו להסתכל על המכונית החדשה שלי .

"יופי עכשיו כולם יסתכלו אלינו !" אמרתי בכעס , דיינה זרחה "אני בטוחה שכולם ירצו להתחבר איתך " אמרה ואני שלחתי לה מבט עצבני במיוחד "אני לא רוצה את תשומת הלב הזאת תודה " אמרתי בכעס , היא לא הקשיבה לי ויצאה מהרכב , אחריה שון ששלח לי מבט מתנצל .

הוא ילד נחמד , הוא הזכיר לי את דין.

נאנחתי אני לא יכולה לשבת כול היום במכונית , פתחתי את הדלת ויצאתי ויש שמעתי איך כולם מתחילים לדבר אלי .

אפילו מפה אני שומעת מה הם אומרים איזה מעצבנים , נאנחתי ונעמדתי ליד המכונית וסרקתי את הסביבה מחפשת את המקום של השיעור הראשון שלי .

אבל דיינה לא נתנה לי "בואי אני הכיר לך את החברות שלי " אמרה ומשכה אותי במהירות אחריה "אבל אני לא רוצה " אמרתי בכעס אבל היא כמובן לא הקשיבה .

היא משכה אותי לכיוון של בנות בגיל שלנו שהם ברור שריכלו אלי , ואז הם השתתקו כשה הגענו אליהם .

"ג'סיקה לורן , זאת בן הדודה שלי קיט " אמרה והבנות הנהו וסרקו אותי "נעים להכיר " ראיתי את העניים של לורן נוצצות והרגשתי איך היא מדמיינת כבר איזה שמועה להמציא אלי .

גלגלתי עניים "דיינה אני צריכה למצוא את הכיתה של המתמטיקה שלי " אמרתי בכעס והיא נאנחה "טוב לכי אבל בהפסקה בואי לשבת איתנו "אמרה ואני הנהנתי , התחלתי ללכת לבניין מספר 3  שם לפי המערכת היה לי שיעור .

כול הדרך הקצרה הזאת הרגשתי מבטים על הגב שלי , הסתובבתי ומצאתי את המקור של המבט הזה .

זה היה נער בעל שיער בצבע ברונזה יפיפייה , היו לא עניים זהובות והוא היה ליד מכונית וולוו כמו שלי רק כסופה .

הרמתי גבה , למה הוא מסתכל אלי ככה הוא לא הראה שום רגש , הוא פשוט הסתכל אלי .

טוב לא יודעת מה יש לו בראש , הסתובבתי ונכנסתי לכיתה היו שם כמה תלמידים שישר הרימו את הבט אלי .

נאנחתי ככה זה יהיה ארבה זמן ? שאלתי את עצמי אין לי כוח לסבול את זה , ועם הם יתחילו לדבר אלי אני פשוט הסתום להם את הפה .

התיישבתי במקום פנוי בשורה הכי אחרונה וחיכיתי להתחלת השיעור ,

המורה נכנס והחיל לקרוא את השמות ואז קרה את השם שלי בסוף "קטרינה בלק ?" שאל ואני הנהנתי .

ואז ישר שמעתי את הריכולים מתחילים מחדש , אנחתי והמורה אמר "בורכה הבאה על בית סיפרנו " אמר ואני הנהנתי ומלמלתי תודה .

השיעור התחיל והמורה הסביר את החומר , הקשבתי בשיעור עד שהבנתי שכבר למדתי את החומר הזה ,

בלונדון הייתי בקבוצה הכי גבוה במתמטיקה ובכול המקצועות הייתי מקבלת מצוין .

היה צלצול ואני יצאתי מהכיתה , אחרי זה היה לי שיעור ספרות ושם מישהו בשם מייק ניטפל אלי .

"היי קוראים לי מייק , את בטח קטרינה " אמר ואני גלגלתי את העניים "אתה יכול לקרוא קיט או קטי איך שבא לך " אמרתי באדישות , הגיע הזמן של ההפסקה .

הלכנו לקפיטריה ביחד בדרך ראיתי שוב את הנער עם השיער בצבע ברונזה , הפעם הוא לא היה לבד .

היו שם נערה עם שיער קצר שחור , היא הייתה נמוכה ולידה הלך נער גבוהה ובלונדיני , לידו הלכה נערה ממש  יפה עם שיער בלונדיני ולידה הלך נער גובה ושרירי במיוחד עם עניים משועשעות ממי משהו לכולם היו עניים זהובות .

וכולם היו יפים ממש , אנחתי ונכנסנו אחריהם לקפיטריה .

שם ראיתי את דיינה יושבת עם ג'סיקה ולורן ועם שון וכמה חברים שלהם .

התקרבנו יחד עם מייק "היי קיט אני רואה שהקרת את מייק " אמרה דיינה בחיוך , ג'סיקה בדיוק התחילה לדבר עם מייק כשה הטלפון שלי צלצל .

זה היא דין נאנחתי "אני חוזרת עוד מאת " אמרתי ויצאתי מבהירות מהקפיטריה .

"אני : הלו ?

דין : היי , מצטער שלא התקשרתי אלייך אתמול את יודעת שהייתה תחרות .

אני : זה בסדר , אז איך הלך ?

דין : היה מעולה ניצחנו תנחשי כמה זכינו ?- שמעתי חיוך בקול שלו .

אני : נו תגיד כבר כמה ?

דין : 20 מליון !

נחנקתי "מה ? מי שילם כול כך ארבה ?" שאלתי בסקרנות והבלם , שוב הרגשתי  איך מישהו מסתכל אלי כול הזמן .

אבל הפעם לא הסתובבתי לראות עם זה אותו נער , אני צריכה לגלות איך קוראים לו .

"לא יודע מי זה אבל אני שמח שהוא הפסיד " אמר ואני חייכתי "טוב אני שמחה בשבילכם " אמרתי בחיוך עצוב.

"קייט על תהיה עצובה אני והחברה נגיע לבקר אותה " אמר ואני חייכתי ונאנחתי "הייתי רוצה שרק אתה תבוא" אמרתי בחיוך הוא צחק "טוב אני לא הפריע לך קדימה תכירי אנשים " אמר ואני צחקתי ונפרדתי מימנו .

חזרתי לשלוחן "אז מי התקשר ?" שאלה דיינה נאנחתי ידעתי שהיא לא תעזוב אותי "זה היה דין , הוא רוצה לדעת מה שלומי " אמרתי בחיוך עצוב .

לורן פנתה אלי "זה חבר שלך ?" שאלה נאנחתי ואז הרגשתי מבט רצחני תקוע בגב שלי .

הסתובבתי וראיתי אזה הנער הזה יואו איזה מעצבן קמתי והתקדמתי אליו , הוא עיצבן אותי בטרוף למה הוא כול הזמן מסתכל אלי ככה .

שון השתנק מאחורה וקם אחריי כדי לעצור אותי "אתה ?! מה אתה מסתכל אלי כול הזמן ? אתה לא יודע מה זה פרטיות ?" שאלתי בכעס , זעמתי , הוא חייך אלי "זה מפריע לך? " שאל בשעשוע , שאר החברים שלו היו משועשעים .

שון קרה אחריי ואמר "קייט תעצרי , על תעשי בעיות " גלגלתי עניים "אני לא עושה בעיות אני רק רוצה לדעת מה הוא רוצה מימני " אמרתי באדישות הפעם , אבל זעמתי מתחת לפני השטח , לא יודעת למה זה קורה לי אבל הנער הזה מעצבן אותי.

"להוא קוראים אדוארד " אמר ואני נאנחתי "נעים להכיר אדוארד , אני השמח מאוד עם תפסיק להסתכל אלי " אמרתי בחיוך מזויף , הייתי טובה בלשחק ולשקר .

הוא היה מופתע " טוב " אמר עדיין מופתע ועכשיו הוא היה גם מסוקרן .

הנערה הנמוכה עם השיער הקוצני התקרבה אלי וחייכה "אני מצטערת על החוצפה של אחי , קוראים לי אליס " אמרה ואני הרמתי גבה "אח ?" שאלתי הייתי בהלם .

היא הנהנה "את בטח קייט " אמרה ואני הנהנתי , שון נאנח בהקלה "נעים להכיר " אמרתי ואז היא הוסיפה .

"זה ג'ספר " הצביע על הנער עם השיער הבלונדיני "זה אמט " השרירי והגבוה "וזאת רוזלי " הנערה עם זיער הבלונדיני , כנראה כולם כאן אחים .

שמעתי את דיינה קוראת לי "נעים להכיר " אמרתי ושלחתי מבט עצבני לאדוארד וחזרתי לשולחן .

"מה כול זה היה ?" שאלה ג'סיקה "זה עיצבן אותי שכול הבוקר הוא תקע בי מבטים " אמרתי בעצבנות , היא נרתעה מימני ועזבה את הנושא .

היה צלצול , הלכתי לכיתה שלי וככה עבר כול שאר היום מהר מעוד , שיעור ספורט היה כיף שיחקנו מחניים והקבוצה שלנו ניצחה בכול המשחקים .

הלכתי למכונית שלי שון כבר עמד ליד המכונית , היינו צריכים לחקות לדיינה שעמדה ודיברה על ג'סיקה .

"איך היה היום הראשון שלך ?" שאל ואני גלגלתי  את העניים  "היה בסדר " אמרתי באדישות , אחריי שתי דקות דיינה נכנסה למכונית ואני התחלתי לנסוע , דיינה שאלה אותי בדיוק את אותה השאלה ואני עניתי את אותו הדבר ואז היא הוסיפה "מעניין למה אדוארד קאלן הסתכל אלייך ככה , אולי הוא נידלק אלייך " אמרה בהרהור .

נאנחתי "אל תחשבי על זה אפילו " אמרתי ונסתי לתוך היער , ומשם לתוך המוסך .

יצאנו מהמכונית ונכנסנו לתוך הבית , לא היה שם אף אחד לכן דיינה פתחה את הדלת עם מפתח .

נכנסתי ועליתי ישר לחדר , החלפתי בגדים וירדתי למתה כדי להכין משהו לאכול .

אבל במקרר היה אוכל והיה אליו פתק "ילדים שלי תהינו מהאוכל ועל תעשו שטויות אני ומקס נסענו לכמה ימים אני מצטערת שלא אמרנו אבל היינו חייבת , זה מהעבודה " סוף הפתק שון ודיינה חייכו "אנחנו כבר רגילים לזה הם כנראה נסעו לשבוע , או אפילו יותר בגלל שהיא השאירה ארבה כסף " אמר שון באדישות .

והיא שם עוד פתק שהיה רשום שם השם שלי :

"קייטי המתוקה ,

אני מצטערת שאנחנו לא בבית , אבל אנחנו חייבים לנסוע בגלל העבודה .

אני מכווה שהיום הראשון היה בסדר ,

ותגידי לשון ולדיינה שישמרו אלייך

אוהבת אותך מעוד " ...

נאנחתי "היא אמרה שתישמרו אלי " אמרתי , צחקתי ודיינה ושון יחד איתי .

חיממנו את האוכל ואכלנו , בזמן האוכל דיברנו על כול מיני דברים ואז דיינה נזכרה בשיחה שלי ושל דין .

"אז .. על מה דיברתם ?" שאלה ואני גלגלתי עניים הוא אוהבת לדעת הכול ועל כולם "אממ.. על התחרות שהייתה לו אתמול " אמרתי בחיוך גאה "והם ניצחו ארבה כסף " אמרתי שון חייך וכך גם דיינה .

"תגידי יצאתם פעם ?" שאלה ואני נחנקתי מאוכל "לא !! למה נראה לך ?" שאלתי בהלם ועצבנות

  היא חייכה "אמרת שאתם חברים מעוד טובים , ולפי מה שזה נראה אז יכול להיות סיכוי שאתם הייתם ביחד " אמרה ואני גלגלתי עניים שוב "לא היינו ביחד ולא נהיה ביחד " אמרתי וסיימתי לאכול , אחרי זה שטפתי כלים ועליתי לחדר , פתחתי את המחשב הנייד שלי ושמתי לעצמי מוזיקה .

לקחתי ספר מהמדף והתחלתי לקרוא , לא זזתי כמה שעות ואז הרגשתי עייפה והלכתי להתקלח ולישון .