מחשבות והרהורים בדרך להורות לא שגרתית

עכשיו אמצע ינואר, מה שאומר שעוד חודשיים בדיוק אני לוקח את המזוודות, את הסל-קל ואת כל הציוד שאחנו צריכים בשביל חודש+ עם פעוט בן יומו, ואני נוסע להודו. חודשיים. לא הרבה זמן לכל הדעות.

אנחנו עכשיו בשבוע 29, שזה אומר אמצע חודש שביעי.

פתחנו את הבייביתרום וזה אומר שכבר התחלנו לקבל משלוחים של בגדים צעצועים וריהוט. יוד כבר צבע את החדר ונשאר לנו לסדר אותו, שיפסיק להראות כמו מחסן ויהפוך לחדר ילדים. בניגוד להורים לעתיד אחרים, אנחנו מתרחקים מאמנות תפלות ולא אכפת לנו שהחדר יהיה מוכן לפני הלידה, לא אכפת לנו שבארון יהיו בגדים. אני לא חושב שלמעשים שלי כאן יש השפעה על מה שקורה בבטן של הפונדקאית, ואם יש אלוהים (אולי אני עוד אכתוב על זה פוסט מתישהו) אני משוכנע שהוא לא צופה בי כדי לעשות לי דווקא. להפך. אם יש אלוהים, אני משוכנע שהוא שומר עלינו ועל התינוק שהוא הולך להביא לנו, ושגם התוכנית המעוותת הזו שלו, לשים את אלי ישי בראשות משרד הפנים כדי להקשות עלינו ולהכריח אותנו ליסוע עד הודו, יש לה מטרה שהיא אולי קשורה לירח הדבש של המשפחה החדשה שלנו., ואולי מטרה אחרת שאני אבין יום אחד.

ולא רק לענייני אמונות תפלות אנחנו אדישים, אלא גם למוסכמות חברתיות מגדריות, או במילים אחרות, זה שאנחנו נדע את מין התינוק רק אחרי הלידה לא משפיע על הצבעים בארון הבגדים או צבע הקירות. את המין אנחנו לא יודעים גם בגלל שהרופאים ההודים לא מספרים, וגם בגלל שהחלטנו לא לקחת את האולטראסאונד לרופא ישראל, וגם בגלל שאנחנו בסדר עם לא לדעת. כמו שאני אומר כבר חודשים רבים, יש לי חששות מבן ויש לי חששות שונים מבת, ולא משנה מה זה יהיה, אנחנו נהיה מאושרים מאד. ובעניין הצבעוני, בין אם בן או בת, הבגדים יהיו ורודים וכחולים, כמו שהם יהיו ירוקים או סגולים. זה טוב וזה טוב. את הצבע של הקירות אני בחרתי כשקניתי את הצבע בו צבענו את כל הבית. הצבע נקרא לבן-סתיו ואחרי שכל הבית צבוע הבא, אני יכול להודות שמדובר בגוון נפלא של וורוד בהיר וחמים. את צבע הדלתות בחדר יוד קנה. הוא בחר גוון של חום בהיר, מאד שמרני מצידו, אני יודע, וכשהדלתות נצבעו גילינו שמדובר בגוון כהה וחמים של ורוד. בטח יש מישהו מקוראי שיגיד עכשיו שזה היקום (או טמבור) שרוצה להעביר לנו מסרים על מין העובר (או על הנטייה המינית שלו), אבל כך או כך, זה המצב.

מיטה כבר יש לנו, אבל עריסה לשלושת החודשים הראשונים עדין אין. יש גם כרית הנקה כתומה (לא, אני לא מתכנן להניק, אבל יש לזה הרבה שימושים נהדרים אחרים), וגם כל מיני דברים אחרים. אני עוד לא ממש יודע מה חסר, אבל יש לי תוכנית להעלות לפייסבוק רשימה של מה שחסר, אם כי בנתיים אנחנו כבר מקבלים את כל מה שצריך בלי לפרסם שום דבר. 

יש לי גם תוכנית לצייר על הקיר בחדר. אולי כמה חתולים שיסתובבו לאורך הקירות ועל החלון. 

אני קורא את מה שכתבתי עד עכשייו, ויכול להתגאות שבנתיים אני ממש לא נשמע מודאג. חודשיים לפנינו, ואני חושב שיותר מוכנים מזה (נפשית, אני מתכוון), אנחנו כבר לא נהיה.