הוא מצליח להטריף אותי. הוא מקסים, הוא משעשע, הוא אוהב את מה שהוא רואה. הוא אוהב אותי. 
ובכל זאת, אני עדיין לא מרגישה מוכנה לוותר על האהוב שלי. אותו האהוב הממכר שלא מחזיר אהבה,שמצליח לגרום לי ללכת שבי אחריו.
אזרתי אומץ וברכתי אותו, למרות העבר הטעון. אני חוששת שאני מכורה אליו, באמת ובתמים.
במשך השנה שחלפה מנעתי מעצמי להתאהב מתוך אינסטינקט נאמנותי לו, מתוך אמונה עיוורת שיום אחד האמת תכה לו בפנים ותגרום לו להבין שמקומו איתי, בחיקי, לצידי ולא לצידה. נחלתי אכזבה פעם אחר פעם, ולמרות זאת האמונה חזקה ממני. 
אני לא יודעת אם אני רוצה להניח לו, להניח לו להישכח מלבי ולפנות מקום לאחר.
בנתיים אני לא נוקטת באמצעים קיצוניים, אני נותנת לדברים להתהוות ולהיות ברורים יותר. עכשיו הקלפים בידיים שלך חבר, take it or leave it.