בורחת מהמחשבות של עצמך, חיוכך מעוקם כמו סימן שאלה. 
תמיד מתקפלת בזמן,מקרוב את לא מוכנה, וחבל שאת לא מגלה.. 
 
יש עלי טונות של הרגשה מזוייפת. והיא הרי אמרה שאי אפשר להיות איתם עצמך במאת האחוזים, אמרה וצדקה. 
אני מרגישה איך לאט לאט אני נבלעת חזרה לתוך החור השחור המסוכן הזה. תצאי משם מטומטמת.
אני מכירה את עצמי לא מעט, ויודעת שכל מה שאני עושה בזמן האחרון זה מחפשת אחרי ריגושים קיציים שיסבו את תשומת לבי ממנו. 
"למה לא, הוא אחלה". אני לא רוצה להסתפק ב"אחלה", אני רוצה משהו אמיתי. גם אם למשך שעה או למשך שנה, אני רוצה משהו אמיתי שייתן לי להרגיש מיוחדת ולא זולה עם ייסורי מצפון. אני רוצה להתרגש כמו ילדה קטנה, כמו שהוא הצליח לגרום לי להרגיש. 
אני מנסה בכל הזדמנות לשחזר את ההרגשה ההיא, למרות שאני יודעת שהיא חד-פעמית ובלתי ניתנת לשחזור, וזה כל היופי בה..
חברה חכמה אמרה לי שאהבה היא לא דבר מוגדר עבור אף אחד. לאדם יכולים להיות מיליוני סוגי אהבות, שכולן אהבות, רק בדרכים שונות.

אותו אהבתי אהבה שלמה, ואהבה שלמה גורמת לי לשלווה. 
אני רוצה לחזור לשלווה ההיא.