אהבה לשם אהבה, הגעגוע למסתורין שמאחורי העיניים הבורקות ולא לכחול שבהן, התשוקה והכמיהה לריח המתוק של הגוף הצעיר והרך, מתחת לבגדים הטובים שמשאירים מקום של כבוד לדמיון לבדות לו. אותה היד שכותבת במרץ, עם שרירים שמתוחים עד כאב, שמילים מילים נכתבות תחתיה, ואינן חודלות לזרום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
