המרבד
פרוס לאורכו של החדר, ואני מרחפת מעליו, עוקפת אותו במין מסלול מעוקם.. הבלבול הוא
מפקד משוגע. והחדר מרהיב, ובמיוחד
בשבילי.. ומרגיש כריק מלא בכלום. אני יחפה וקר לי, עם כפכפים בין האצבעות ושמש
יוקדת שמכה בעור.
הוא הגיע כמו גנב,
וטיפסנו יחד על הרים של אושר
עד שהגענו לפסגה,
והמוסיקה שקטה..
התחלפה בזיופים שלא הפסיקו
ונשארתי די לבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
