חלמתי שאני נחנקת. חמש עשרה דקות שלמות של שתי אצבעות על קנה הנשימה, ולחלום אפילו הייתה עלילה,אבל הייתי מעורפלת מדי כדי לזכור. ניסיתי להציל את עצמי, להקיא את התקופה הזאת מהגרון ולחזור לנשום לרווחה. לקחו לי סידורי כריות, הגברת מאוורר והתהפכויות מצד אחד לאחר כדי להכריח את עצמי להישאב שוב לחושך. התקופה הגאותית שלי מתאפיינת בהתנפצות הגלים בחוף וברגליים שנשארות תקועות בחול בוצני,כזה שמצטבר בתחתית הסוליה ומעכב אותי לעוף לשמים, למרות שעפים עם הכנפיים.