שוב כאן, כמה מפתיע..החיים סחטו ממני את הכל, עד טיפת המיץ האחרונה שנשארה בי.
אבל אני ממשיכה בשלי
כי כשאין ברירה אז אין ברירה
כי אי אפשר לצאת מהבית כשאת נראית ככה
ביום ראשון חוזרים לביצפר.
אין לי כוח
מבחנים
בגרויות
איך אני אמורה לעשות בגרויות עם כל הסמים האלה שאני לוקחת פעמיים ביום?
וכשהדבר היחיד שמתנגן לי במוח זה מה אני יאכל עכשיו או מה אני אוכל אחר כך..
וא. יום..פחחחח..למי אכפת..?
ול.?. למי אכפת? טוב, אכפת. יותר מידי כנראה.