אום מאני פדמה הום

 כן אז אני עובדת בתור מצילה, אחד המקצועות המשעממים ביותר... הזמן לרוב לא זז וזה לא עושה לי טוב כ"כ הרבה זמן ריק...  נראה לי לאף אחד לא.

 את רוב הזמן אני מעבירה בלפתור תשבצים,לשמוע מוזיקה, לגלוש בפלאפון ולשרוק על ילדים שלא יקפצו ראש למים הרדודים

.. אה ושאני לא אשכח את הזקנים,אני לא מכלילה אבל משום יותר מידי זקנים שיצע לי לבוא עמם במגע היו פשוט מעצבנים!!

כאילו הם מלאים בתלונות והם רק מחפשים על מה להתלונן, יש גם כמה זקנות חמודות(:

עוד שבוע אני חוזרת ללימודים, כ"כ מוזר, מצד אחד ממש בא לי לחזור ללימודים, לשגרה, ללמידה, לעניין ולהוויה מצד שני מפחיד אותי קצת כל הקטע החסרתי, אין לי שם עדייין חברות/חברים כ"כ טובים אני סבבה עם הרוב אבל לא שמרתי על קשר הדוק עם אף אחד.. אני בטוח אסתדר .. קצת מבאס שבהתחלה הכל מעושה ופוזות והצגות וכו'...

 שמתי לב שהתרחקתי מהרבה אנשים, נפרדתי מחבר שלי לפני שבועיים-שלושה(שזה כבר לפוסט אחר) הייתי רגילה לדבר איתו הרבה בטלפון ולהיפגש המון בליויים וכו' ועכשיו אני שמה לב שחוץ מחברה הכי טובה שלי-נטלי אני לא בקשר הדוק ממש עם אף אחד, כן יש לי חברות ואני מדברת עם עוד כמה בטלפון על בסיס של כמה ימים אבל מבחינת בילויים וכו'  אני מרגישה שהרחקתי ממני אנשים..הזדמנויות..

החברה הכי טובה שלי הכי הבן אדם הכי מדהים עלי אדמות אבל חסר לי קצת אקשן.. אני צריכה לזרום יותר עם חברים אחרים!! לצאת יותר למסיבות וליזום יותר..

עכשיו הכל כ"כ מחושב, אני לא יודעת אם בגלל ה"א או שנהייתי בן אדם בייתי מידי??