סיפורים לדובי קוטב

למרות שבטח ממש לא אכפת לכם...

קיבלנו היום תעודות 3:

(כן, פעם ב- אני עושה פוסט אישי, לא של כתיבה, תרצחו אותי P:)

התנהגות: 80. בגלל שאני חולה הרבה, ומחסירה הרבה...אני מתנהגת למופת D:

תנ"ך: 85. נו, לא למדתי לכמה מבחנים...או לאף אחד מהם... 

הבעה: 90. חוח, כ"כ לא מפתיע.

ספרות: 95. למרות שאני מתעבת את המורה...נתתי לה לקרוא סיפור שכתבתי, היא איבדה אותו, וטוענת שמעולם לא נתתי לה אותו! 

היסטוריה: 90. ממש מפתיע, כל הציור אני כותבת, זה אחד השיעורים הכי משעממים, והמורה בכלל לא שמה לב. למי אכפת מחיי האיכרים בימי הביניים?

אנגלית (הקבצה א'): 85. אני לא טובה בדקדוק...פרסנט סימפל, פרסנט פרוגרסיב, הו כירס?

מתמטיקה (הקבצה א'): 80. אין לי הסבר לזה. בכל המבחנים קיבלתי 70+, ואני לא מרוכזת בשיעורים. איך 80?! XD

מדע וטכנולוגיה: 80. אני לא מגישה עבודות...אני שוכחת P:

ערבית: 90. זה הכי מוזר. אני מתעלמת מהמורה, לא עושה עבודת כיתה, לא עושה שיעורי בית, לא עשיתי את המבחן ואני כותבת כל השיעור. אז 90?! XD

תיאטרון: 100. הוריי 3:

תרבות ישראל: 95. כן ההתפלספות עובדת לטובתי. אני פשוט כותבת תשובה פילוסופית של איזה ארבע שורות והמורה מתלהבת XD

חינוך גופני: 75. למי אכפת, אני בקושי משתתפת ואני ממש גרועה בזה. זה לא שאני אהיה ספורטאית או משהו.....

ובשיחות האישיות שהיו לנו, המורה שאלה אותי אם יש לי למי לפנות בבית ספר (מבוגר)

אמרתי שלא. 

הרי לא באמת מקשיבים לי, נגיד נתתי למורה סיפור? היא איבדה אותו. שנה שעברה הייתה תחרות סיפורים, ואני הייתי היחידה שהגישה, אז אפילו לא קראו אותו. כלומר, זה ממש מזלזל ומעליב. או שאני סתם מגזימה?