איך אני נראית ביומיום, זה מה שהייתי רוצה לדעת. כי כשאת מסתכלת במראה זה לא אותו הדבר, בכלל לא.

רוצה להסתכל מכל זוית. איך אני אוכלת, צוחקת, מדברת, מחייכת.

לפחות שמחה שאין אפשרות כזאת כי הייתי מתאכזבת.

-

אסף אבידן ממש טוב,

התאהבתי ♥

She said -why do you keep seeing things you know that don't exist
I said -baby, I love you, now what can I do
I'll probably love you till the day I die
She said -well pretty honey, if that's true than give me both them, pretty eyes

I said -baby, you can have them - you can have my eyes
See I was thinking if she took them I won't see her lies

But my baby – I can taste her lies



באיזה שלב הבלוג שלי הפך להיות דיכאוני כזה? ולמה אני מרגישה צורך לשמר את זה?