לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לחייך ולהיות מאושר? זה 2 דברים שונים


לאהוב. לנשק. לחבק. לחייך. הרבה יותר מסתם פעולות

כינוי:  לצחוק עד הנשיקה

בת: 22





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

סיפור חדש: רק שלוש ילדות.....(פרק 1 )


אני מקפיאה את הסיפור הקודם. פשוט אני לא מצליחה להמשיך אותו..

כבר כמה ימים אני כותבת את הסיפור הזה, מקווה שתואהבו :)

___________

"שנייה.. מה?" שאלתי אותה אחרי שגמרנו לצרוח.

"מה ששמעת!" היא ענתה בהתלהבות.

"אבל.. מה עם ההורים?" שאלתי בדאגה.

"לא יודעת. אבל אולי נשמח עכשיו ונדאג אחר כך?" היא אמרה. את החלק הראשון בבאסה אבל אז התחילה לשמוח.

"היא צודקת"

"טוב" אמרתי "אני איתכן!"

"מעולה!" היא אמרה "תיהיו מוכנות פה, מחר בבוקר :)" היא אמרה עדיין מתלהבת כמו ילדה קטנה.

"רגע.. מחר?" אמרתי ושתינו הסכלנו עלייה בשוק.

************

מאז השיחה ההיא עבר 6 חודשים. ה6 חודשים הכי עמוסים בחיים שלי. כבר למחורת טסנו. אני, ענבל וליאור. אולי חלק חשבו שאנחנו סתם עוד 3 בנות, אבל אנחנו יותר מזה. וידענו את זה.

"מה את עושה ערה?" ליאור שאלה אותי בבוקר. השעה הייתה 7.

"הקדימו לי את החזרה" אמרתי בתלונה.

"מה? למה?" היא שאלה בשוק.

"כי יש לי מחר הופעה. ביי!" אמרתי ויצאתי. באותה שנייה שנאתי את מייק, האמרגן. הוא אמר שאחרי הסיבוב אני יפסיק להופיע.

הגעתי לחדר חזרות.

"איחרת" הוא אמר בלי להתייחס אליי אפילו.

"מה היה לך כ"כ דחוף? אני יודעת להופיע! רק עכשיו גמרתי את סיבוב ההופעות!" שאלתי.

"שמעי.. זה לא טוב לתדמית שלך." הוא אמר בקול רציני.

"על מה אתה מדבר?" שאלתי.

"אתה צריכה חבר." הוא אמר.

הייתי בשוק. "אבל אני לא אוהבת אף אחד!" אמרתי.

"אין מה לעשות. את יפה, את מוכשרת ודברים כאלה. זה לפחות מה שכתבו עלייך בעיתון בופ."

"אז זה העיניין? בופ?" שאלתי בזילזול.

"בערך. את מקום שני ברשימת הצעירים ששלטו בנו. וכתוב שם ואני מצטט : 'רוני אריה, יהודיה-ישראלית שעברה לאמריקה לא מזמן, כבר המון זמן מעלה קאברים ליטיוב וכמובן שכבר הספיקה לחשמל את כולנו. ילדה יפה, מדהימה ומוכשרת שכמותה-אז איך אין לה חבר??' " הוא נשם נשימה עמוקה והמשיך "את מבינה? את יותר מידי מדהימה עכשיו. את יודעת שאת לא נחשבת בלי חבר."

"אני לא יהיה עם מישהו כיחסי ציבור. אני מעדיפה לחזור הביתה ולהיות מישו לא מוכר!" צעקתי עליו. מי הוא שהוא יגיד לי שאני צריכה חבר?!

"טוב, את זה נסדר אחר כך. אבל את לא יכולה להמשיך להיות עם החברות האנונומיות שלך"הוא המשיך.

"לא!! הם הדבר היחיד שלא השתנה אצלי בחודשים האחרונים!" זה כבר עיצבן אותי!

"אין מה לעשות. את יודעת שמחר...."

"מחר יש לי הופעה לתרומה. כן אני יודעת." אמרתי בקול מתלונן. אבל לא הבנתי למה אני מתלוננת, זה תרומה וזה תמיד היה לי חשוב!

"הצלחתי להביא מפיק ענק. הוא יכול להפוך אותך לדבר הכי חם בהוליווד הצעירה!! עכשיו את יכולה ללכת, מחר תבואי ב7 לחזרות."

"טוב." אמרתי בקול אדיש. זה רק מפיק.

בדרך חזרה לבית, חשבתי על מה שהוא אמר 'את צריכה חבר' 'את לא נחשבת בלי חבר' 'את לא יכולה להמשיך להיות עם החברות האנונומיות שלך'. בכיתי כל הדרך. צילמו אותי.

"את בסדר??" ליאור שאלה אותי שנכנסתי. "תראי מה פירסמו ביוטויב!"

_____

סורי שיצא קצר.... תגובות? :)

 

נכתב על ידי לצחוק עד הנשיקה , 25/11/2011 16:21  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 3


אני מעלה את הפרק קצת אחרי 11\11\11 11:11

________

פרק 3: הגעתי

אני - טוב אז מתי מגיעים?

אמא - עוד מעט.. את יכולה לישון בינתיים..

נרדמתי.. התוררתי בחדר שנראה מדהים, לצרחות של 2 בנות :

"אני למעלה וסתמיי כבר!!"

"למה? אני נולדתי קודם!"

"אבל אני אמרתי קודם!"

"אבל אני יפה יותר!!"

"לא נכון! גם לידור אומר תמיד שאני היפה!!"

"אל תכניסי את לידור!!! הוא היסטוריה!"

"בשבילך!....קיצר אני למעלה וביי"

אני - אמ.. בוקר טוב [?]

אחת הבנות - היי :) אני רעות, וזאת אמילי. אנחנו איתך בחדר :))

אני - יופי.. אני סהר :) מה השעה?

רעות - בערך 1..

הסתכלתי על החדר שוב. חדר יפה אבל הפוך לגמרי.....

אני - מה קרה פה?

אמילי - הגעת לפני שעתיים.. והיית רדומה. אחת האחראיות הניחה אותך על המיטה שלי. אז הבטיחו לנו מיטת קומתיים. קודם ישבנו בחוץ וחיכינו אבל לפני כמה דקות האיש הגיע והביא את המיטה, ומאז אני מנסה להסביר לה שאני ישנה למעלה..

אני - אוקיי, ויש לי עוד שאלה..

רעות - מה?

אני - אני חדשה פה, ושמעתי דברים מטרידים על הפנימייה הזאת. מה באמת קורה פה?

רעות - אמילי, תכיני לנו קפה.. אנחנו נשארות ערות כל הלילה..

אני - בגללי ?

רעות - גם, וגם בגלל המיטה D:

אני - דפוקה D:

רעות - זה בדיוק הקטע.. ירדיות כאלה בצחוק? אסור לך. כי יש פה ילדים שזה המצב שלהם...

אני - מה זאתומרת?

רעות - יש פה ילדים שפה בגלל שהם נשרו מבית ספר. בגלל ציונים נמוכים. ורובם? זה לא באשמתם! היה מגיע להם כל מיני הקלות מאיבחון... את יודעת מה זה נכון?

אני - כן ברור..

רעות - אז ההורים שלהם לא לקחו אותם.. ועכשיו הם מסתדדרים מעולה בלימודים, אבל כל ירידה כזאת? גורמת להם לדיכי.

אני - אה.. ומה עוד?

רעות - יש לנו חבר....

אמילי - ששש! לידור זה הקטע שלי! אז יש פה ילד אחד, שכמו שכבר הבנת קוראים לו לידור. הוא ילד מדהים, באמת. הוא עבר כ"כ הרבה.. אי לא יגיד לך מה, אבל הוא עבר. ועכשיו? מי שיפגוש אותו? בחיים לא ינחש למה הוא פה.. הוא מחייך, מאושר, קופצני....

רעות - וחתיך. שתינו אוהבות אותו. בדרכים אחרות..

אמילי - אבל אותי הוא אוהב יותר!

רעות - כבר אמרתי לך שהוא היסטוריה בשבילי נכון? אנחנו י-ד-י-ד-י-ם ולא יותר מזה. ותאמת? אחרי אותו יום גם את זה אני לא יודעת אם באלי

אמילי - באמת?

רעות - כן.. זה ממש מלחיץ אותי

אני - מה קרה?

רעות - את לא תביני בלי להכיר אותו..

אני - טוב.. ויש לי עוד כמה שאלות...

רעות - מה?

אני - פושעים. זה נכון ש...

רעות - כן. יש פה כמה פושעים.. אבל זה אלה שמנסים לחזור למוטב. אז אסור להגיד פה דברים כמו גנב...

אני - יש הרבה דברים שאסור לי להגיד פה?

אמילי - יש המון: גנב, דפוק, טיפש, מסכן, פחדן ודברים כאלה.. רק שתכירי את הילדים תדעי למה..

אני - טוב...

רעות - את לא חייבת לענות לנו עכשיו, וגם אף פעם אם לא באלך... אבל למה הגעת לפה באמצע הלילה?

אני - אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו.. אני עדיין לא מכירה את כל הסיפור בעצמי. ואת תדברו על זה שהגעתי מאוחר....

רעות - טוב.. רוצה לשמוע את הסיפור שלי ושל אמילי?

אני - לא..

רעות - את בטוחה? כי זה אחד הסיפורים המצחקים, חוצמזה שהוא גם מהקלים אז..

אני - את ממש ממש רוצה?

רעות - כן... אני אוהבת לדבר D:

אני - טוב, אני אני מקשיבה..

רעות - אמילי.. רצה להתחיל?

אמילי - כן. זה התחיל לפני 3 שנים. היינו בנות 12. בדיוק חזרנו מאמריקה. היינו עם ההורים, ועם רון, אח שלנו הגדול. הוא היה בן 21, השתחרר מהצבא, ועבר לגור איתנו. יום אחד, הוא הביא חברים שלו הביתה. אחד החברים שלו, יצא מהחדר והלך לחדר של "האחיות הקטנות" שלו. מה שקרה באותו יום לא כזה חשוב, אבל ברחנו מהבית בגלל זה. אף אחד לא ידע שאנחנו פה.

רעות - מפה אני רוצה.. זה היה עד לפני שנתיים. אחינו בא לפה להתנדבות מהאוניברסטיה, ופתאום הוא רואה אותנו. הוא הלשין להורים, והיינו חייבות לחזור הבייתה. רק אחרי כמה חודשים הסכימו לנו לחזור לפה. חזרנו והיינו מאושרות לחזור. להיות עם החברים שלנו והכל.. עם הילדים מהבית אנחנו לא בקשר. במיוחד כי הידיד הכי טוב שלנו הוא אח של הילד הזה שאמילי סיפרה לך עליו....

בזמן שהן דיברו? בכיתי.

רעות - מה קרה? למה את בוכה?

אני - סתם.. אני ילדה רגישה, כל הסיפורים האלה גורמים לי לבכות...

רעות - אז את לא מתאימה לפה.. כל יום מגלים דברים אחרים על החברים הכי טובים שלך..

אני - אתן פה 3 שנים.. עדיין חברים שלכם לא אמרו לכן הכל?

אמילי - זה לא כזה קל לכולם..

אני - אצלי בבצפר? היינו 20 ילדים, מן "חבורה" כזאת, ודיברנו על ה-כ-ל. חוץ מעל....

אמילי - הסיפור שלך? שבגללו את פה?

אני - כן.. יחשבו שאני פריקית.

רעות ואמילי הסתכלו.. הם הבינו אותי :\

רעות - כמה זמן אתם חברים?

אני - אנחנו חברים כבר.. 5 שנים בערך.. אבל אנחנו כ"כ מגובשים בערך 3 שנים..

רעות - וכמה זמן מתוך זה המצב היה.....

אני - בערך חודשיים..

אמילי - שנייה.. חברים שלך 5 שנים ואת לא סיפרת להם. אנחנו פה 3 שנים, לאנשים קשה להפתח...

אני - פה. זה שונה בחוץ.. לא לכולם יש בעיה....

אמילי - לכולם יש.. לא מדברים עלייה? זה משהו אחר.

אני - יש לי חברה ממש טובה. הכי טובה. היא פעם הייתה חברה של ילדה שהייתה חברה שלי, רבנו, היא פגעה בי מאד. דיברתי עם שניהן.. עכשיו יצא שאני חברה של ילדה שלא דיברתי איתה לפני זה..

אמילי - מה זה קשור?

אני - היא חושבת שאנחנו לא יודעים כמה היא מתגעגעת לשקט. היא הייתה מתבודדת - שמחה עם ה4 חברות שלה.. וזה זכותה. אבל אצלנו? לראות אותנו בפחות משלישיה זה פדיחוות. זה קרה לי היום. פעם ראשונה כבר המון זמן.

אמילי - למה?

אני - כי הילד שאני מאוהבת בו והוא לא בחבורה שלי דיבר איתי..

רעות - ככה זה בכל הבית ספר שלך? חבורות?

אני - לא.. רק בשכבה שלי.. אנחנו 7 כיתות, 5 חבורות, 3 שחשים את עצמם חבורות ומלאמלא מתבודדים.

רעות - אצלנו זה אחר לגמרי..

אני - מה קורה פה בזמן הלימודים?

רעות - יש לנו 5 כיתות בשכבה.. גם את ב-ט' נכון?

אני - כן..

רעות - אז יש לנו 5 כיתות.. כל כיתה זה לפני הציונים בתעודה האחרונה.. כל שליש משנים את זה..

אמילי - אנחנו ב-ט'2. שתינו. כי...

אני - שנייה, פה מותר תאומים באותה כיתה?

אמילי - כן, זה מקום מיוחד. אז שתינו ב-ט'2 שזה הכיתה של החכמים עם הבעיות.. זה אומר שלשתינו יש בעיות בלימודים למרות שאנחנו ממש חכמות..

אני - איזה בעיות?

אמילי - לרוב זה דברים כמו חוסר מוטיבציה או איבחונים שונים, אבל לנו יש בעיה אחרת.. אנחנו יכולות להתרכז רק במקצוע אחד/ שניים. נגיד אני יכולה לקבל 3 מאיות, אבל בשאר המקצועות אני יקבל 50..

אני - אה.. ואיך יחליטו באיזה כיתה אני?

אמילי - את תתחילי בכיתה של מי שאיתך בחדר - אנחנו. עוד חודשיים סוף שליש ותעברי..

אני - אבל אמרו לי ש...

אמילי - שלא תיהי איתנו תמיד? רק ללילה אחד ותעברי?

אני - כן.. איך ידעת?

אמילי - כי אומרים את זה לכל החדשים... את יכולה להשאר ואת יכולה לעבור..

אני - אני חושבת שאני ישאר.. אבל רק אם לא תריבו.... וגם תתנו לי את הלמעלה D:

רעות - גם לך אמרו שאנחנו רבות הרבה? טוב, אנחנו רבות כמו כל האחים שביחד בחדר ועם אותם חברים.. את בטוח מבינה... ובקשר למיטה - את חיה בסרט!

אני - לי יש אחות אחת.. היא גרה עכשיו בערך שעה נסיעה מפה.. לא ראיתי אותה מלא זמן..

רעות - שישי הזה יוצאים.. תלכי אלייה..

אני - אני לא יכולה.. אני הולכת הבייתה לחברים :)

רעות - הם ממש חשובים לך..

אני - כן.. וגם כי.. עזבי.

אמילי - למה?

אני - כי.. יש לבנים מסיבת זגות.. וזה שאני אוהבת הזמין אותי.

אמילי - אני כ"כ שמחה בשבילך.. לא יודעת מה הייתי עושה אם היה לי משהו כזה עם לידור..

אני - קיצר הוא רצה לתת לי את ההזמנות היום... לי ולכמה חברים.

המשכנו לדבר על כל מיני דברים...

פתאום, רעות הלכת לאיזה חדר פנימי... וחזרה עם מבט של שוק :O

רעות - כבר 5...

אמילי - שיט!

נכתב על ידי לצחוק עד הנשיקה , 11/11/2011 23:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





287
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללצחוק עד הנשיקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לצחוק עד הנשיקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)