היי כולם!

טוב, אז ככה...

אני לא יודעת מה לעשות.

מצד אחד, יש לי סיפור מוכן בראש (כלומר, הסיפור שעכשיו עולה לבלוג) אבל משום מה, כשאני ניגשת לכתוב אותו, אני חוטפת חתיכת בלאקאווט שזה מביך. לפני שהלכתי לצבא בשבוע שעבר, הייתי מלאת השראה לכתוב את הסיפור הזה, אבל שבוע אחד לא בבית, ופשוט הרגשתי שההשראה הולכת ונעלמת. האם בגלל שזה צבא? האם בגלל שאני לא בבית? אני לא יודעת.

אז... חוששני שאני בפרשת דרכים. או שאני אפסיק את הסיפור ואנסה חדש, מה שלא נראה לי ראוי או אפשרי עקב המצב הנוכחי, או שאסגור את הבלוג לגמרי.

יש לי כל כך הרבה רעיונות לסיפורים, אבל אף אחד מהם לא יכול לבוא לידי ביצוע. מהרגע שסיימתי את "סיפור על חברים אבודים" ו-Rae of Light, הסיפור באנגלית שלי, פשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לסיים אף סיפור אחר. מה זה אומר עלי ככותבת, אני לא בטוחה.

אז מה המסקנה של הפוסט המייאש הזה?

אני פשוט כרגע לא אעדכן שום דבר. מפעם לפעם אשאיר סימן חיים, עד שאקבל השראה או אחליט מה לעשות בנידון. אבל בינתיים, תאלצו להסתפק בסיפורים הישנים.

עמכם הסליחה.

אוהבת המון,

אלכס 3>