קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שהגיב בפוסט הקודם ואני מצטערת על כך שלא הגבתי לכל אחד בנפרד, כי זה פשוט יכול לקחת כל כך הרבה זמן, שאין לי. אז אני מודה לכם כאן ומקווה שאלה מכם שצפו בסרטים נהנו, כי זאת היתה הכוונה שלי. טוב, לא, האמת היא שרציתי שיהיו עוד אנשים שיצפו בסרטים האלה שרק אני מכירה. כן, אין לי כוונות טובות בשיט.
ולבשורה משמחת (בשבילי לפחות): התחלתי ללמוד כתיבה יוצרת והבאתי איתי שני פרקים של "יומנה של ראש המשפחה", ולמרות שהכוונה הייתה לעבוד על המותחן, המורה שלי חשבה שלהמשיך עם ולריה יהיה רעיון מצוין, ואני מאוד מקווה שיום אחד אכתוב פוסט על זה שהטמטום של ולריה עומד לצאת למקומות קצת יותר רחוקים משחשבתי ושאיזה מזל שזה רק סיפור ואין אנשים כמוה במציאות. אז מכל המשתמע מכך, אין יותר ולריה בבלוג. אני לא אפרסם יותר קטעים שלה. אז תסלחו לי בבקשה כי זה רק לטובתכם. סתם, לטובתי.
אני בכל אופן אמשיך במקביל להציג לה עוד רעיונות שלי ונראה מה יצא מזה...
לגבי הבלוג, ייתכן שכמות הפוסטים שאפרסם כאן תרד משמעותית, אבל תמיד אהיה כאן ובכל הזדמנות אשתדל לפרסם כאן דברים שעוברים לי בראש. יש לי כמה רעיונות, אבל זה ייקח קצת זמן.
ואחרון אחרון חביב, הנה הסיבה לחוסר העידכון שלי: כשיש לי זמן, אני מעדיפה להשתמש בו כדי לצפות בהצגה המדהימה הזאת:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: