אז 2013 הוציאה ממני הרבה אומץ: הבראתי מהמחלה ונלחמתי על הזכות להיקרא אדם. אפילו למדתי שגם מותר לי לרצות דברים ולומר לא כשצריך. החלטתי מה המקצוע שלי ואפילו התחלתי לקחת את ולריה ברצינות (פרדוקס, אני יודעת) ולעבוד איתה כעל ספר ולא סתם משהו בשביל הכיף. וכנראה שהלב שלי מתחיל להשתפר, כי בפעם האחרונה שנבדקתי הסיטורציה שלי היתה על 99, שזה מדהים בשביל מישהו במצבי.
אני עדיין לומדת לחיות כמו בן אדם, ולפעמים זה מאוד קשה, בעיקר כשאני נתקלת באותם אנשים שהפכו אותי לבובה חסרת כל רצונות שהייתי. אבל זה משתפר, ואפילו חידשתי קשר עם חברה שאבד לי הקשר איתה לפני כמה שנים. היא מצאה את המייל הישן שלי, ועכשיו אנחנו מתכתבות כמעט כל יום.
אז עד סוף 2014 אדע בוודאות אם אני שווה משהו או לא.
שיהיה בהצלחה?
ורק כי הרבה זמן אני רוצה לפרסם כאן את השירים האלה ולא יוצא:
אלה שני שירים מהמחזמר שפרסמתי בפוסט הקודם.
No one remembers Achmed
ויש גם את Take off your clothes שהוא בעצם A whole new world בגרסת המסרים הסמויים בסרטים של דיסני. עצם העובדה שהשיר מדבר על להוריד את הבגדים קשור לסצינה בסרט אלאדין; הסצינה על המרפסת שלאחריה אלאדין לוקח את יסמין למסע על מרבד הקסמים.
מי שצפה בגרסה המדובבת של הסרט לא יבין את הבדיחה, אבל באנגלית אלאדין אומר לטיגריס של יסמין Take off and go, שנשמע כמו Take off your clothes, שיחד עם שאר המסרים הסמויים (העלים שמציירים SEX במלך האריות וכל השאר), הופכת את דיסני לחברה של סוטים. גם אני לא הבנתי את הבדיחה, אבל היא הוסברה בתגובות כשצפיתי במחזמר עצמו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: