בעיקר כשאני מתבקשת לתת אותה...
אתמול קיבלתי טקסט עם בקשה להביע דעה עליו... אני לא יודעת מה לעשות. ברצינות.
עברתי קצת על הטקסט (ואני מתכוונת לקרוא אותו באופן מלא ברגע שיתאפשר לי), וכבר יש לי מושג כללי על העצות שאני עומדת לתת לכותב. אבל... אני לא רוצה לפגוע באדם הזה או לתת לו תחושה שאני חושבת שאני טובה יותר או משהו מהסוג הזה. אני כמובן מתכוונת לתת ביקורת בונה ולהשתמש בעיקר במילים חיוביות ולהציע רעיונות טכניים במקום עצות לתיקון הטקסט, אבל... באתי מעולם שבו לי אסור להביע דעה אף פעם, וגם כשנתתי למישהו ביקורת בונה, זה הסתיים רע. מאוד.
מצד שני, אני לא רוצה לשקר ולומר שהטקסט מושלם ושאין לי הערות בכלל, כי גם ביטחון גבוה מדי בטקסט בוסרי עלול להתנקם בכותב בסופו של דבר.
אני מאוד רוצה לתת ביקורת כזאת שתעודד את הכותב להמשיך לכתוב ולא תפחיד אותו. כי אני זוכרת את הפעם הראשונה בה העורכת שלי נתנה לי עצות לשיפור הטקסט, וחזרתי הביתה בדיכאון עמוק כי לא ידעתי מה לעשות ואיך לתקן את הטעויות שלי. זה נפטר לאחר כמה פגישות בהן היא לימדה אותי לאתר את הטעויות ולהימנע מהן.
אבל היא עורכת מקצועית, ואני לא. ואני רגילה לקבל ביקורת הרבה יותר גסה ממה שהיא נתנה, ואין לי מושג כמה רגיש הכותב ואני כל כך לא רוצה לפגוע ברגשות של אף אחד או חס וחלילה להוציא לאדם את החשק לכתוב!
בכל אופן, אני מתכוונת לקרוא את הטקסט ולשלוח את ההערות (וההארות, והרבה מהן. כי בינינו, אני לא מקצועית ולא התבקשתי לתת עריכה מקצועית, אלא רק להביע את דעתי על הרעיון ואיך לשפר את הסיפור עצמו), בחול המועד. נקווה שיהיה בסדר.
תאחלו לי בהצלחה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: