או יותר נכון, אין מצב שהדברים האלה באמת קורים!
אני יכולה לכתוב עכשיו נאום ארוך על למה נעלמתי מהבלוג ולפרט את כל מה שעבר עליי בתקופה האחרונה, אבל... אני לא אוהבת להתעלל בבני אדם, ולכן, נעשה את זה בצורת רשימה.
1. קבעתי תאריך להשקת הספר "הסוד המתוק של יעלי"! יש אמנם עוד הרבה לארגן, אבל בעיקרון, יש תאריך ומקום (הספרייה העירונית בקריית אונו), ואני די מתרגשת, אבל לא מראה את זה. כי... ככה?
2. התחלתי כבר לארוז לקראת פינוי הבניין שלנו במרץ. זה טוב, כי אנחנו עוברים באופן זמני לדירה שכורה, שבמקרה ממוקמת באותה שכונה בה גרים בת ובן דודה שלי ובני משפחותיהם, שבקושי יוצא לי לראות. וחוץ מזה, בתום התהליך (שנתיים עד שלוש שנים) אנחנו חוזרים לבניין המשופץ שלנו ויש סיכוי גבוה שהרבה שכנים מכניסות אחרות יגורו איתנו באותו בניין ובאותה קומה. שזה מעולה!
3. ו... משהו שעדיין לא החלטתי אם הוא טוב או רע. יש לי פגישה ביום שני. ואני לא יודעת אם אני רוצה ללכת. הכל קרה מהר ולא ניתנה לי בחירה להחליט מה אני רוצה לעשות. זו פגישה חשובה שיכולה לקבוע את העתיד שלי, ולכן אין לי ברירה אלא ללכת (ובעיקר כי נתתי את המילה שלי, וכל מי שמכיר אותי יודע, שמילה שלי אשכרה נכתבת בדם).
אבל!
משהו הרגיש לי טיפה פישי בכל העניין הזה. אני לא מצליחה לשים על זה את האצבע, אבל יש לי הרגשה שהרבה מהאינפורמציה שקיבלתי עברה כמה שינויים כדי לשכנע אותי שהכל בסדר ושכדאי לי להגיע לפגישה. אני מרגישה כל בעיקר לא אחרי שיחת הטלפון, שבה די... קיבלתי את הרושם שיכול להיות שטיפה מרמים אותי. ואני שונאת שקרים. שונאת. הפוביה הגדולה ביותר של השקרנים היא האמת - בזה אני מאמינה!
אני לא אומרת שלא אלך לפגישה, אבל אם הצד השני יבטל, יש סיכוי גבוה שאני אשכרה אעמוד על שולחן וארקוד משמחה. 
אז... כן, זה מה שעבר עליי בתקופה האחרונה.
ביי בינתיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: