Wolfie The Author

בדרמה הזאת צפיתי לפני כמה שנים טובות. אם להיות מדויקת, זו הייתה הדרמה היפנית הראשונה שלי.

ורק עכשיו אני עושה עליה ביקורת.

כן.

אני אדם נורא.

שם: Hana Kimi או Hanazakari no Kimitachi e

ארץ: יפן.

ז'אנר: דרמה, קומדיה וטיפה רומנטיקה. ממש טיפה.

מספר עונות ופרקים: עונה אחת, 13 פרקים ופרק ספיישל.

פתיח: Orange Range - Ikenai Taiyo

http://www.youtube.com/watch?v=bPGeDiXxECE

סגיר: Otsuka Ai - PEACH

http://www.youtube.com/watch?v=b0vdR-Df4dY

דמויות ראשיות:

Horikita Maki בתפקיד Ashiya Mizuki

Oguri Shun בתפקיד Sano Izumi

Ikuta Toma בתפקיד Nakatsu Shuichi

עלילה:

מיזוקי היא נערה יפנית שחיה בארצות הברית ומעריצה את הספורטאי (מתנצלת, אין לי ממש מושג איך נקראת הקפיצה הזאת מעל המוט) היפני איזומי סאנו. בעקבות פציעה, סאנו מפסיק להתחרות, ומיזוקי שכל כך מעריצה אותו, מחליטה לשוב ליפן כדי לשכנע אותו לחזור לקפוץ. כדי לעשות את זה היא מחליטה להירשם לבית הספר בו הוא לומד.

הבעיה: מדובר בבית ספר לבנים בלבד.

הפיתרון: להתחזות לבן.

הבעיה 2: רוב התלמידים נמצאים בשוליים המאוד (מאוד!) רכים של השפיות.

הפיתרון 2: ...

דעה אישית:

תשמעו, מדובר באחת הסדרות היותר מצחיקות שיצא לי לנסות. באמת! נכון שדי קל להצחיק אותי, אבל לגרום להורים שלי לחשוב על להזמין אמבולנס בשבילי בגלל מתקפת צחוק זה דבר די קשה, ובזמן שצפיתי בסדרה הזאת זה קרה לא פעם.

אני מפחדת לדבר יותר מדי כדי לא לעשות ספויילר, אז אנסה להסביר  מה קורה שם בצורה של רשימת קניות: בחורה שמחופשת לבחור, בחור שחושב שהוא הומו כי הוא מאוהב בבחורה שמחופשת לבחור בלי לדעת שהיא בחורה, רופא לא ברור, צלמת מטורפת, מעריצות פסיכיות, וזה רק על קצה המזלג.

לאלה מכם שכן מעוניינים לבדוק עד כמה הסדרה מצחיקה, הנה סרטון עם כמה מהרגעים היותר מצחיקים שיש בהאנה קימי: http://www.youtube.com/watch?v=ouYKyAQZM0Q

כמו שאתם רואים, זה חלק שני מתוך כמה סרטונים. בחרתי בסרטון הזה כי רוב הדברים שהצחיקו אותי נמצאים בו.

דירוג כללי: 9 מתוך עשר. כי תמיד יש מקום לשיפור. אלה מכם שממש הולכים לקבל את ההמלצה שלי ולצפות בתוכנית לא יתאכזבו, ואלה מכם שצפו בה יעידו על כך.

האמת שרציתי רק להכין את העיצוב ולשמור אותו לחורף כשבאמת יתחיל, אבל את העיצוב הקודם לא שמרתי, אז העיצוב הזה פשוט הופיע. גם ככה אני כבר כמה ימים בכוננות חורף, אז למי איכפת אם הבלוג משתגע יחד איתי?

כמו שאפשר לראות (או יותר נכון, קשה מאוד לראות כי הבלוג מסתיראת הזאב עצמו), אני חולה על זאבים. וגם על כלבים, כמובן. וחתולים. אסור לשכוח את החתול, החיה הראשונה שאהבתי אי פעם, אבל זאבים... מה אפשר לומר? הם כמו כלבים, אבל... נו, זאבים*_*

ולוידוי... קשה לי לומר את זה, אבל נכון יש כאלה שמפחדים מעכברים? וכאלה שמפחדים מג'וקים או עכברושים? או נחשים? או אפילו כלבים (עד לפני חמש שנים גם אני פחדתי)? טוב, מעבר לפחד הלגמרי מובן שלי מעכבישים, אני מפחדת מבובות. לא בובות פרווה חמודות כאלה, אלא בובות כמו צ'אקי. מכירים? הבובה שקמה לתחייה ועושה שמות בכל דיירי הבית? אז בובות כמוהו מפחידות אותי. חוץ ממנו, כי קראתי בויקיפדיה (כי לא באמת צפיתי בסרט, רק סיפרו לי עליו) שצ'אקי הוא לא באמת בובה רוצחת, הוא רוח של רוצח שנכנסה בבובה. אז אני לא מפחדת ממנו יותר.

ולשאלתכם, כן, בובות יותר מפחידות אותי מרוצחים.

ולשאלתכם הבאה, כן, אני יודעת שאני פסיכית על כל הראש.

ולשאלתכם השלישית, כן, אם צ'אקי חושב שהוא גבר, אני מוכנה שיבוא אליי היום בלילה עם מסור חשמלי ונראה מי ינצח- רוצח בגוף של בובה או מישהי שממש אין לה בעיה לבצע בדיקה רקטלית בעזרת מסור חשמלי?

נדע היום בלילה.

!I'm back, baby

ונראה אם בשבוע הבא אספיק לסיים את ההמלצה שכמעט מוכנה ולפרסם אותה.

צ'או:)

אוקי, אז אחרי תקופה מאוד קשה, אני מתחילה לחזור לעצמי. מצחיק שכל שנה בספטמר אני נכנסת למצבים האלה. כל שנה. דווקא חשבתי שהפעם זה לא יקרה, אבל זה קרה.

אני מתנצלת על התקופה היבשה והנוראית שהיתה כאן ומקווה שבקרוב הרבה דברים שאני מתכננת יצאו לפועל ואולי גם בחיים האמיתיים שלי דברים יתחילו לזוז. כך אני מקווה.

בכל מקרה, רק רציתי לומר שחזרתי לעניינים ושאני עובדת במרץ כדי לסיים את הקטע על ולריה, שלוש ביקורות (אחת ממש בשלבי סיום), קטע על דמות שכרגע אתם לא מכירים, שאלון (כן, כן), ואם אסיים אותו בקרוב, גם המלצה לספר שאני קוראת כרגע.

לגבי החיים שלי, לצערי הלימודים נדחו בגלל פגרה, אבל הציעו לי ללמוד כתיבה יוצרת בינתיים ואני חושבת להשתמש בזה בעיקר בשביל הסיטקום שלי, ש... טוב, לא ממש הולך לי עם פיתוח הדמויות ואני צריכה עזרה, אז ... למה לא. אני מקווה כמובן לעבוד גם על שאר הסיפורים שלי, אבל זה בטח יקח זמן. לאט לאט. לא צריך למהר.

שיהיה שבוע מצוין לכולם