Wolfie The Author

אני שוקלת לעשות פוסט סרטונים חמודים שלהן מתישהו. כשיהיה לי זמן.

או לפחות מאחד מהם. אולי רק אם הפלאשבקים יציפו אותי שוב בכל פעם מחדש ולא אצליח להתגבר עליהם.

הנה, אני מודה. אני לא יכולה להתמודד עם זה לבד. בסדר. אבל אני לא יכולה לבקש עזרה מאנשים שקרובים אליי, כי הם לא אנשיי מקצוע. ואני לא יכולה לבקש עזרה מאנשיי מקצוע, כי אז אצטרך לספר הכל, וכך גם לחוות את הכל שוב, ואת זה אני ממש לא רוצה. מפחיד אותי בטירוף לחוות את כל זה מחדש. אבל מה שעוד יותר מפחיד אותי זאת ההרגשה שיש לי בכל פעם שמישהו נחמד אליי. זאת תחושת אשמה נוראית, כאילו לא מגיע לי היחס הזה.

בקיצור, לא יודעת איך להתמודד.

אגב, אני עדיין מנסה למצוא זמן לצפות בסרטים שרציתי לבקר. אם זה לא יקרה בזמן הקרוב, אני מניחה שבחול המועד סוכות יהיה לי זמן, כי אהיה בחופש. ואחד הסרטים ממש עצוב, לפי מה שאמרו לי, אז אולי הוא יעזור לי לשחרר קצת.