במקום שיש אמת, שם הלב שקט

נעלמה. פשוט נעלמה. היא היתה לצידי תמיד, הייתי מניחה את ראשי על הכתף וישר הרגשתי את העקצוצים שלה.

אם הייתי מביטה שמאלה, היא היתה שם, מציצה לעברי בנוכחותה.
היתה נעלמת והייתי מחפשת אחריה. כשהיה מתמזל מזלי,

הייתי מוצאת אותה שוכבת על הרצפה ללא צורה וכשלא היא פשוט היתה נעדרת.
היום היא שוב נעלמה, לא נראה לי שאי פעם תחזור,

הגשם ידאג לקחת אותה איתו והפעם זה באמת לתמיד.
להתראות, כומתה.