לשבור את כל שלשלאות הפלדה שמונעות ממני לזוז, לוותר על "זמן להתעשת", להתחיל מיד.
לסדר את הסדר, להתקלח, להשלים חומר, ללכת לבית הספר בלי שזה יתלווה לפאניקה, להפסיק עם הכדורים, הפסיכיאטרים, איומי האשפוז...
לאכול, ולעזאזל עם זה שזה כואב, לעלות חזרה ל-41, אולי אפילו לנסות לעלות עוד קצת.
ללמוד לשיר את זה, ללמוד מונולוג, לאלתר ריקוד, לעשות את המקסימום שלי.
לסדר ציפורניים, לקצר פוני, ללכת.
לחזור לממוצע 90, להפסיק עם כל השטויות שאני עושה, להיות "מושלמת" שוב. במושגים של כתה ה'.
לגרור בכוח כמה אנשים חזרה לחיים שלי, לאחרים להניח ללכת.
להתעורר בשש בבוקר, לאכול קערת קורנפלקס, לצחצח שיניים, להתלבש, לצאת בלי הצורך לחשוב על שיעורי בית שעלי להעתיק.
להיות ידידותית, לא להכריח אנשים להתרחק ממני.
ל-א להתנהג בצורה הפסיכית-נרקיסיסטית שאני נוטה לחבב.
לשבת, להתרכז, להעתיק.
לחזור הביתה, לאכול, להכין מיד את כל השיעורים.
להקליד את הדברים בשבילו, לסרב לכל עזרה עתידית.
לעשות את הדברים שאני נהנת מהם, אם אני צריכה ללכת לחזרה ולא להתעצל.
ללכת לישון באחת עשרה, לא לחלום את הדברים הפסיכיים-סוריאליסטיים הרגילים.
ללכת לצבא, ללמוד, להתחתן, לגדל ילדים, לחיות בשגרה אינסופית שמנסה להקטע ע"י חופשות או טיולים או קניות.
להניח לעצמי לשקוע, אני הרי יודעת שאני נהנת מזה.
לקצר את הבגדים, להעמיק את זה, לוותר בצורה סופית על העתיד שהיה יכול להיות.
לוותר על אנשים שזה יפריע להם בלי להסס.
לתת לפסיכיאטרית רשות לעשות כל מה שהיא תרצה.
להתקע שם, בלי מחזמר, בלי אנשים, בלי שעשוע רגיל.
לצאת.
לעבור לבית הספר [אםאפשרלקרואלזהביתספר] שבו הוא לומד, להשיג אותו. הוא הרי לא יכול לשכוח ממני כל כך מהר.
להיות מצטיינת בין מטומטמים.
מצטיינת ופסיכית למדי. ושרלילה שמזייפת, כי ככה.
לתת לו ללמד אותי את כל המשחקים שהתרחקתי מהם בחלקיקי השפיות שנשארו לי.
להתמכר.
לעצום עיניים.
לחלום.
לחייך בהשלמה.
לקפוץ.
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
