ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

אתמול בתחזית אמרו שיהיה יום קיץ חם,

אז היום, אני אמא אבא ויואבי נסענו לים.

המכונית שלנו לבנה.

אמרתי לאבא שאני רוצה מכונית אדומה,

אבל אבא אמר שמכוניות לבנות טובות יותר.

יואבי התחיל לבכות אז אמא נתנה לו מוצץ.

באמצע הדרך עצרנו ליד תחנת דלק והלכנו לחנות.

אמא קנתה פירות, וביקשתי ממנה גם במבה וביסלי ומרשמלו.

היא קנתה לי רק במבה.

היא אומרת שאני כבר בת שש וצריכה לדעת שממתקים מזיקים לשיניים.

נסענו המון המון זמן.

הגענו לדרך שהיו בה עצים נמוכים, אבא אומר שאלה עצי זית.

חלון המכונית בצד של אבא היה פתוח והרוח הכניסה את הקוקיות שלי לעיניים.

פתאום ראיתי יונה שמתקרבת אלינו.

היא פגעה בצד של המכונית, נכנסה דרך החלון, ונפלה על אבא.

אבא עזב את ההגה.

המכונית התחילה לנסוע מהר מדי ובצורה עקומה.

הרגשתי שאני עפה וראיתי רק את השמיים כשהסתכלתי מהחלון.

מצמצתי.

כשפתחתי את העיניים לא הייתי בתוך המכונית.

היו מסביבי המון אבנים.

ראיתי את אמא ואבא ישנים.

ראיתי את הראש של יואבי לידי, אבל הוא לא היה מחובר לגוף.

רגע, אני צריכה ללכת, קוראים לי.

הרופאים המפחידים שאומרים שאני בת שלושים ושמונה.

אבא אמר פעם שאם מישהו משקר, שולחים אותו לבית עם משוגעים.

מעולם לא שיקרתי.