ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

יצאתי למרפסת ופתחתי את התריסים.

רוח קרירה וכמעט בלתי מורגשת עברה על השיער הלח שלי.

השפעת היין סוף-סוף נמוגה לחלוטין.

על המרפסת ממול עמד גבר והסתכל עלי.

לפני שעה וחצי הייתי מכוערת. עכשיו אני יכולה בקלות להסתכל במראה.

התנודות חזקות מדי ומהירות מדי עכשיו.

קצב הנשימה שלי יורד ועולה מעצמו בלי קשר לסביבה החיצונית.

חודשיים יספיקו לי.

הם יספיקו לי, נכון?

23:10

מה

לכל

הרוחות 

יש לך?

מפגרת.

את מתחילה להסתבך.

TMI, ילדה. TMI.

תורידי הילוך.

תפוצצי תקוות.

תנשמי עמוק.

תמשיכי.