אתה. כן, אתה. הסתכל על עצמך.
אתה יושב מול מחשב, נכון? או שלא. אולי אתה מחזיק סמארטפון ביד. אולי טאבלט... איך אתה מעז, להחזיק בבעלותך דברים כאלה! חשוב על הערך הכספי שלהם! אתה יכול להאכיל עשרות, לא, מאות ילדים רעבים אם תמכור את המכשיר המזורגג הזה! ואפילו לא אתחיל עם שאר המותרויות הקטנות שלך...
ואתה שם, מה הרגע עשית? האם מרחת על עצמך חומר דוחה יתושים? יצור אנוכי שכמותך...
היא זקוקה לזה, אתה יודע? זה מה שהיא חייבת לעשות כדי לגדל צאצאים, ואתה, אנוכי כל-כך, לא מוכן לסבול חתיכת עור מגרדת כדי להקל על חייה.
זוכר שלפני כמה חודשים היית חולה? נכון שלקחת אנטיביוטיקה? והנה, תראה, אם רק היית שם לב, יצרת שדה קרב בו מאות אלפים נהרגים מדי שניה. אבל זה לא משנה, נכון? הם הרי קטנים. מגוחך להחשיב אותם. אין להם תודעה. אם אנחנו לא יודעים שיש להם תודעה, אין להם תודעה. פשוט כל-כך.
רגע, מה זה לידך? אה, הספר האהוב עליך, כמובן! מזל טוב, רצחת עץ. הוו, לא, רגע... שמאלה. ימינה. למעלה. למטה. יש פה יער קטן! אתה הרסת בית גידול טבעי של בעלי חיים חסרי ישע!
והמים שאתה שותה... מצמצם את שטח המחיה של הדגים שהיו בו.
ואל תדאג, אני יודעת. אבל חשוב מה עוד נולד. מה עוד גדל ומתפתח ונושם ואוכל ופולט ומתרבה וחולה ונרפא ולפעמים אפילו מגיב למוזיקה. בהחלט, הגזר הזה. יותר מכך, סביר להניח שגידלת אותו בצורה מלאכותית רק כדי לרצוח אותו. אאוץ'. מעט אכזרי, לא חושב?
אבל שוב, זה שונה הרי! הם לא מפותחים מספיק בשביל שיהיה להם אכפת! אפשר לעצור את התקדמות האבולוציה שלהם ממש כאן, זה לגמרי בסדר!
אבל זכור שפעם היית אוסף תאים. ואם חייזרים היו פולשים לכדור הארץ לפני מליוני שנים, גם אתה לעתיד, גם חיית השעשועים שאתה מחזיק בכלוב, גם העופות והפרות והדגים, הם היו פשוט זבל חסר תועלת, מטומטמים, חבורת חסרי מוח שאפילו לא נחתו על הירח.
הו, האנושות. מצאנו את עצמנו על כוכב לכת וגדלנו. החכמנו. ועכשיו אנחנו שולטים בעולם הזה שלנו, משחקים. זורקים פצצות לכאן ולשם כי אנחנו יכולים. נוזפים במתבגר שלא מתנדב בעמותה אקראית וממשיכים להיות חסרי תועלת. תמיד נהיה חסרי תועלת. ראו לאן הגענו. הזוהר, הטכנולוגיה... ובכל שניה בה אנחנו ממשיכים להיות כאן עוד גזים נפלטים, עוד עצים נכרתים, עוד שיניים לועסות סטייק עסיסי. הו, בני אדם, כמה יפה יותר הכל היה אם היינו משמידים את עצמנו.
...
...
שכחתי, התאבדות קצת טאבו.
טוב, שנחזור למקום בו עצרנו?
בני אדם הם מניאקים. כולם ללא יוצא מן הכלל. DEAL WITH IT.
נכתב בהשראת הפוסט הזה, כמובן.
עריכה, 18:10, רטובה:
אה, אתה מתקלח שלוש דקות פעם ביום כדי לחסוך במים? פפף. מפונק. דלי אחד פעם בשבעה ימים היה מספיק מעל ומעבר כדי למנוע ממך לפתח מחלות.
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
