ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

שבטן שטוחה זה חשוב. 

זה לא עניין של משקל, כבר השלמתי עם העובדה שהוא עלה. אלה בעיקר חזה ותחת. 

אבל אין לי שם אף שריר ראוי לשמו, ואני לא מרוצה מזה. 

כפיפות בטן זה כואב מדי. יש לי טראומות משיעורי ספורט בכתה ח'. 

קשה לי להבין מה אני מרגישה.

מצד אחד, אני רואה שוב את זה. ובשנים האחרונות אני נמנעתי מכל דבר שהזכיר לי דברים כמו "חלומות" בעקשנות יתרה.

מצד שני, אני לא בטוחה שאני מבינה איך מחייכים עכשיו. ואני בקושי כותבת. 

אני חושבת שאני צריכה את החודש הזה. חופש. להיות חצי-כלואה בבתי מלון שונים, לפחד לטייל במקומות שמעולם לא הייתי בהם. בקושי לגעת במחשבים או בבני אדם, חוץ ממנו. מי צריך לעשות בגרויות כשיש #SWAG? 

מעולם לא שיחקתי הוגן. אני אוהבת לנצל כל יתרון שיש לי. להשיג את אלה שאין. 

אז אני מקבלת את העובדה שהם לא אוהבים אותי. הם לא יודעים כלום, אבל הם ראו מספיק בשביל לשפוט.

נקמנות של "יש לי תעודת בגרות שנה לפניכם" זה לא טוב. במיוחד לא עם הציונים האלה.

אני לא צריכה להוכיח כלום לאף אחד.