ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

שכבתי במיטה, בהיתי ב-9GAG בנסיון להפסיק לפחד לעזוב את הפלאפון, לתת למוח שלי להשאר חסר תעסוקה ולהרדם. 

אז שמעתי משהו שנשמע כאילו תקרת הברזל המאולתרת של המרפסת מותקפת על-ידי טילים כבדים מאוד. (וויהי, יכולות ניסוח בחמש בבוקר. זה לא כאילו אני ערה פחות משתיים עשרה שעות או משהו ואין לי שום הצדקה לניסוחים כושלים, בכלל לא).

אחרי טיול למרפסת, שמתי לב שנוטפים ממנה מים. זה היה יותר הגיוני.

יצאתי למרפסת השניה, הזזתי את התריסים. טיפה בגודל בקבוק מים קטן שיטחה לי את השיער.

לגמרי גשם.

החלטתי להשאר שם ולהסתכל עליו. מדי פעם אור כחול הבזיק ממרחק. ברק, כמובן. רק רחוק מדי.

זה היה יפה.

התחיל לרדת ברד.

וזה היה מאוד יפה.

אני מפרסמת פוסטים בתדירות גבוהה הרבה יותר מהרגיל.

כנראה כי שארית החיים שלי, שנורא-נורא רציתי שתעבור בצורה חלקה, ממשיכה להתמוטט מהר מדי. 

דרוש אדם שמכיר את הצד הרע בדרום ת"א. הצד הממש רע בדרום ת"א.