אני חושבת שאני עומדת כמעט לשבור את השתיקה הנצחית שלי.
רק לרגע. לשניה. טיפשה.
זה לא הדבר החכם לעשות, נכון. הסיכון גדול מדי. אבל אני לא קטינה כבר. אני גם יכולה להיות כלבה מניפולטיבית אם ארצה.
גם אם לא - שום דבר לא נמשך לנצח.
רק קצת יותר ממשחק בשבילי. באמת טיפשה. unlocking achievements.
אני פשוט לא יכולה להתאפק...
אבל היי, דעות לא שוות הרבה כשיש מידע חסר. כל-כך הרבה מידע חסר. לומר שאין לי סיבות להיות אומללה... מידע חסר, נו.
ואני היחידה שיודעת הכל. בן אדם תמיד נשאר היחיד, כל עוד הוא מקולל במודעות עצמית.
עכשיו, רק. להיות צודקת. פעם אחרונה.
אבל לא רק. לא כל-כך. לא עד-כדי-כך.
אי הסכמה שקטה, עם חיוך, מעבר לעיניים דומעות, היא מעייפת. לא. לא. לא מדויק. ממממממממש לא. דאמ, אם לא הייתי אני בשלב ההוא הייתי שוברת הרבה דברים. ראש זז ימינה, ראש זז שמאלה, ראש זז ימינה.
אני קצת רוצה לטעות. רק לרגע. לשניה. טיפשה.
לשמוע תשובה שתספק אותי.
אבל מה הסיכוי, באמת?
אני הרי נופלת כבר בהנחות הבסיסיות ביותר.
אני ממשיכה להשתמש במושג 'אני', בהתעלמות מוחלטת מזה ש'אני' כבר לא קיימת.
נשאר רק אפר.
אפר שמפוזר בציור מאוד יפה, כמובן, אבל עדיין
אפר.
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
