אם הפוסט הקודם היה תשובה למבחן, הייתי מקשקשת עליו עכשיו איקס אדום גדול אחד.
אפריל. פאקינג אפריל.
שום סיכוי.
נופ.
רק מחזק את דעתי לגבי היקום הזה.
12:32
אוקיי אז
אני ערה כבר הרבה זמן
ואני טיפה מתחרפנת.
כלומר, ממש.
אני לא יודעת איפה לתקוע את עצמי או מה לעשות עם עצמי או איך לשעשע את עצמי.
ניסיתי למצוא את הפתקית עליה אילתרתי ססמא אחת.
במקום, מצאתי את זה:
{סעמק נו. צילמתי עם הפלאפון, שלחתי את זה לעצמי למייל, וזה ב-outbox כבר יותר מדי דקות.)
מיותר לציין שכשמוצאים פתאום דברים כאלה, לחייך זה הדבר האחרון שמתחשק לעשות.
'נרקיס בביצה'.
חנוכה, גשם, תל אביב. שנתיים.
קצת מוזר.
אני לא זוכרת את זה בתור זמן בו היה לי בלוג. אין פה שום דבר שקשור לנושא אפילו לא בצורה מרומזת.
לפני שהגעתי למסקנה שפרטיות היא אובררייטד, כשנמנעתי מלהזכיר את הדברים הקטנים ביותר מחיי היום-יום שלי.
ירד גשם חזק מדי. היה קפוא.
ועדיין, רן. יותר משעתיים.
אנרגיה.
ההתמודדות שלי עם העובדה שאני לא אצליח ליישר את היד בזמן הקרוב לא רעה בכלל.
נראה לי.
אעה.
פשוט אמשיך לערוך את זה במשך היום.
אני לא יכולה להחליט אם לחמם אוכל או להכין אוכל.
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
