אביב ושלושים וחמש דקות.
עדיין מלאה ברוך.
ידיד-של-חברה. פייסבוק.
התחלנו לדבר. על סדרות. על עצמנו.
התעקש שנפגש אחד-על-אחד. יותר מפעם.
בסופו של דבר.
כל-כך הרבה זמן.
כל-כך הרבה "אף פעם לא הייתי ב"
כל-כך, כל-כך הרבה זמן
עד שנפל לי האסימון מה זה היה.
Clueless
הן תמיד יחגגו יום-הולדת ביחד.
הוא הרי יהיה באותו החודש.
הפרש של שנתיים.
מעניין אם הן יסתדרו.
מעניין עד כמה הן יהיו דומות.
היום
אנשים. שולחן. יותר מדי אוכל.
PLease please die?
האוכל יהיה טוב אבל.
בא לי לנעול עקבים.
אף פעם עוד לא נעלתי אותם.
הם נפלאים.
שמישהו ימציא לי סיבה לנעול אותם.
אני רוצה ורדרד ופלאפי ושיער שנשרף כדי ליצור בקבוקים.
אני נראת טוב עם כאלה.

אני נורא רוצה להפגש איתך ועם המצלמה שלך כי יש כל-כך הרבה דברים שצריך לצלם שפשוט...
אני לא אלמד לשים אייליינר עד יום מותי, כנראה.