קצת שכחתי מה זה 'מוקדם בלילה' ומה זה 'מאוחר בלילה' ואיך נראת ספונטניות מוחלטת.
הרוגע שלי לא תמוהה, חצי-חיוך וצחקוקים במקומות המתאימים. זה רק שכבר לא אכפת לי.
אני נראת בעיקר סביר, וקצת לא. סימנים שחורים מתחת לעיניים הפכו לסימנים אפרפרים ובולטים הרבה פחות עם קצת מייקאפ.
כל השיחות על הבלוג שלי נשמעות אותו הדבר.
גם הפגישה הכי מהירה שלי אי פעם. בלי שום סיבה, באמת. "לא הדבר הכי מטורף שעשיתי". משעשע.
ההבנה שאני נמצאת ליד אדם שלא מכיר אותי בכלל ושלא יודע עלי כלום הרבה יותר ממצחיקה אותי.
מעולם לא הייתי ליד אדם שיודע עלי מעט כל-כך.
הוד השרון, רעננה.
"אני יודעת. אני מכירה מישהו שעובד שם."
('היי, אתה יודע, יש כתובת צבעונית חדשה ליד הלוגו. זה מצדיק שליחת הודעה בפייסבוק? לא. לא נראה לי.)
מדרגות.
נזכרת מיד במדרגות אחרות לחלוטין, בפגישה שונה לחלוטין.
אבל מדרגות הן מדרגות.
אדום.
"ועכשיו אני עושה משהו שהייתי צריכה לעשות בערך בגיל 15..."
חמוץ מדי. רימון?
פטפוט.
החולצה שלי באמת מקסימה, והשרוולון גם, ולומר לי דברים שאני יודעת זה כיף.
אבל מחמאה על מילים זו כבר רמה שונה לגמרי של 'יאייייייייייי'.
רעש של ממטרות נדלקות, ולא לגמרי ברור מאיפה.
אני קמה לבדוק.
"ממטרות? מה שצריך כדי לשמח אותך זה ממטרות?"
-"אמרתי לך שאני אופטימית".
עדיין משתכרת מכלום. ממש כלום.
עדיין חושבת בצורה זהה.
פעם ראשונה שאני מוצאת את עצמי מעט מהוססת, כי התגובה הלגיטימית יותר תהיה להמנע ממני לאלתר. ככה זה עם אנשים שלא יודעים עלייך כלום.
עדיין מספרת דברים בנונשלנטיות כמעט מוחלטת. חוץ מזה, כמובן. הקול שלי נשבר עוד לפני שאני פותחת את הפה, מספיק בשביל שזה יגרור התנצלות ועזיבת נושא מיידית. מצחיק.
ונחמד, גם כשאני נעשת שיכורה מעט יותר מדי.
ועדיין יש לי מזל לא סביר, כי הוא יותר מבסדר. לגמרי. יאפ.
מעניין איך כלכך הרבה זכרים בישראבלוג לחלוטין לא בני זונות.
מספיק בשביל לא לגעת בכלל.
ולי כבר כל-כך לא אכפת שאני אפילו שוכחת שאני אמורה להיות לא מרוצה.
The diary of Jane.
אחרי התווים הראשונים שאני מזהה (כלומר, "איזה שיר זה?"), ואחרי הארה לגביו, משום מה לא שמעתי שום דבר ממנו בכלל.
ליד הבית שלי אני כבר שיכורה מכדי לחיות, ועצימות עיניים רגעית גורמת לורטיגו בלתי נסבל בשיט.
מעניין מה התגובה השפויה של אדם לא שיכור למה שאמרתי אז.
בית.
תופעת לוואי צפויה.
שפיטת אנשים ע"פ הרושם הראשוני שנוצר בגלל יחסם לבלוגריות בנות 14 זה סופר לגיטימי.
אני זוכרת הרבה יותר ממה שכתבתי.
הכל יפה פתאום.
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
