ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

ביום בו התכוונתי לקנות סירופ גרון, שכחתי את כרטיס המכבי בתיק השני. והמרשם דווקא היה אצלי. 

מאז שיש כרטיסים חדשים, הכרטיס הישן שלי נמצא בארנקה של אמא. לכן, בזמן שאני בעבודה, היא נכנסה לקחת ממני את המרשם. 

ואמרה שראתה את האקס שלי (הראשון שלי) מסתובב במקום עם קטינה אקראית. 

נבהלתי מכמות ה-worst case scenarios בעלי פוטנציאל להתקיים. 

זה לא היה יכול להיות טוב אם הוא היה מחליט להכנס איתה לחנות הזו.

כמו שלפני הרבה יותר מדי זמן, הוא ואני, נכנסנו. 

ולפני כמה שעות, כתבה על עשרה חופים מומלצים. 

והאחד ההוא שהייתי בו... 

זה כבר נעשה עמום כל-כך שזה אפילו לא זכרון. רק ידע על דבר שקרה.

שמש, רק קצת, כנראה היה מעט קריר, בגד ים (לא) ומעט מאוד זמן.

הגבר שעמד מעל החוף עם מצלמה.  

וקרוב-הרבה-יותר-מדי, תגובה אחת. 

חמישה חודשים וחצי... 

סעמק נו. זה סתם אכזרי. 

אולי די? 

מעניין אם הייתי בוחרת להמנע מזה. 

רסיסים של דברים. 

ליד שלט שצוין עליו 'הרצליה פיתוח', חשבתי על עומר. על שיחות מ-2007,8 שאני יכולה לזכור. 

שפויה כל-כך.