בואו ניקח את ישראל, עם כל העזריאלי והאילת והכל, ונעתיק אותה בערך לכאן. ואז נעבור לשם.
ואז ניקח טוש ענק.
ואז מסור ענק, ונעביר את ישראל בערך לכאן
רק... הרבה יותר קרוב לקרקעית.
וזהו. מושלם.
כמות הדברים שמכעיסים אותי עצומה מדי.
אנשים, כצפוי, כבר די מתעלמים משלושת הנערים.
כי יש לא מעט חללי צה"ל טריים.
אבל אף אחד לא חושב לקפוץ על בעלי עסק שמפרסמים מבצעים ביום בו חיילים נהרגו.
כי זה עצוב הרבה פחות כשזה נער שהוא חייל.
עצב סלקטיבי פשוט כל-כך... מממ.
נראה לי שהדבר הכי חכם היה פשוט לתת לכיפת הברזל להמשיך ליירט דברים (באמת שזה עובד לא רע), לשבת בשקט איזה חודש או חודשיים, ואז לדפוק על דלתות האו"ם עם "'קיוס מי, יורים עלינו, מה לדעתכם כדאי לעשות?".
ושהם יחשבו לבד.
אנחנו הרי חרא ביחסי ציבור. ובימים כאלה אני ממש מתגעגעת למשטרת הפוטושופ.
זה הרי לא שהמלחמה הנוכחית תשיג משהו חוץ מהרבה מאוד אנשים מתים.
אגב עולם, הכי משעשע אותי ה"אין כזה דבר ישראל, יש רק פלסטין" העולמי.
כאילו, לעזאזל. הקיום של ישראל לא קשור ליהודים בשיט.
אפשר להתווכח על שטחים כמה שרוצים, אבל זה....
כינוי:
underage
בבלוג זה
בכל הבלוגים
