ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

התפרקתי לפני שבוע. 
"התפרקות" זו מילה עדינה ממש יחסית למה שהלך במוח שלי.

השלשלאות בהן אני כובלת אותו נעלמו פתאום ונשאר רק חוט דקיק של הגיון שמנע ממני להגיד את כל מה שרציתי.

לקח לי רק כמה שעות לחזור לעצמי.

מזיק.

מדחס ההכל שלי עובד אומנם נפלא, אבל, מזיק.

אני הרי לא תמיד מצליחה להדחיק מספיק בשביל להעלים את כל הרגשות הקשורים.

אז מזיק.

אבל, כאמור, זה היה לפני שבוע.

מאז קרו הרבה דברים. תפריט קוקטיילים אנושי התחיל איתי וזה היה נחמד בצורה מפתיעה. 

לא אמרתי אפילו לא קצת ממה שרציתי לומר. 

ביליתי כמה שעות חצי-נחמדות עם אנשים שאולי חצי מהם אני מחבבת. 

ואז עוד כמה שעות עם אחת, שנקטעו כשבדקתי את ההודעות בוואטסאפ. 

מאוחר יותר באותו יום המוח שלי ביצע את תפקידו נאמנה כשמשהו שהיה צריך להפוך אותי למסוכנת מאוד כלפי הסביבה חלף לידי. עדיין מזיק. 

השיער שלי היה יפה ואני לא מרוצה או שמחה בכלל.