ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

אליה אני נכנסת לצידו.

אמרתי שאכתוב, אבל על מה?

הכל נשאר כשהיה. 

אני לא מתנגדת כשמרביצים לי ובועטת בצורה בלתי נשלטת במפשעה אם מנסים לדגדג. 

איזכורים לכל דבר שעשינו אי פעם. 

אני יושבת על הפאקינגדברואומהזהבכלללעזאזלכאילופשוטחתיכתרצפהמוגבהתממש במקלחת, וצוחקת שהוא אפילו לא יוכל להתקלח כי הדוש נמוך מדי. הוא ניגש מתחתיו, לבדוק, ומציין את כמות האמון שהוא נותן בי. אפילו לא שמתי לב שהידית מאחורי. 

איזכורים. 

ועם מי עוד אוכל לדון בתחרות הזין הישראבלוגרית הזו ברמת הרצינות הזו?

וגם,

רק לצידו הצלחתי לנסח לעצמי, סוף סוף, את העניין עם העניין הקצת הרבה אובססיבי שלי.

פשוט כל כך כמו "הוא מזכיר לי אותי כשאני משחקת".

היי, נראה לי שלא שמעתי א-ליס. 

(יווווו, זה היה עלוב ולא ראוי.)