ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

אדים מסתלסלים מכוס תה פושר לגמרי כאילו היה מדורה.

קיבלתי את ההחלטה שמגיעה לי מדבקה על עבודה טובה. הוא נגמר, סופית. הפך זיכרון רע לא רלוונטי*2, מינוס סיוט מזדמן אחרי יום מעייף.

דצמבר באמת התחיל.

אני שוב קמה ונופלת על הקיר אחרי מספר צעדים, ישנה בשעות משונות. כנראה המשקל ירד מעט, למרות חוסר הפעילות המוחלט.

החלטה החלטית ורצינית לגבי המשך חיי התפוררה מהר יותר מהזמן שלוקח לי לשכוח, והיה לי אישור נוסף שזה עמוק מדי, בלתי נפרד.

אולי זה הזמן ללכת לאודישנים, לנצל את העובדה שאני יכולה להתחיל לבכות בפקודה. וזה בסדר. עוד קצת, ויהיה בסדר יותר. או שלא. אולי...