ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות

או לא בדיוק בסדר.

וחיה. או אולי מתקיימת.

ואמא כבר ויתרה על לנסות.

ואני ממש רוצה לחבק מישהו.

ולשכנע מישהו שהכל יהיה בסדר.

ואני חושבת שהכדורים לא משפיעים עלי טוב.

ואמרתי לאמא שלי והיא אמרה לחכות עוד, ונפגעתי.

אמא שלי ידעה שזה יקרה כבר לפני 10 שנים.

למה אף אחד לא הזהיר אותי קודם?

רע לי. אני לא יודעת למה רע לי.

וזה כואב. או אולי לא.

וזה מוזר. לגמרי. 

משעשע.

לגרור את החיים שלי קצת זמן. ממש קצת. ביום ראשון אוכל לעשות כל מה שארצה. יהיה לי חופש קצר מהכל.

ובינתיים...

לחכות.

ללכת לישון.

להתעורר.

ריב שהייתי מעדיפה לדלג עליו.

להנות כמה שעות.  [לישון]

להנות עוד כמה שעות. [לשבת בחדר מעצבן ולהראות כועסת]

לחזור הביתה.  [לחזור הביתה]

ריב שהייתי מעדיפה לדלג עליו.

ללכת לישון.

להתעורר.

ריב שהייתי מעדיפה לדלג עליו.

להנות כמה שעות.

ריב שהייתי מעדיפה לדלג עליו.

ללכת לישון.

להתעורר.

להנות.

אולי-אוליאוליאולי-לעשות את מה שאני כל כך רוצה לעשות כבר יותר מדי זמן.

ואז יהיה ראשון.

ואפחד.

אבל זה יהיה בסדר.

[זה, ללא ספק, הדבר הכי מיותר שכתבתי כאן אי פעם.]

ואתם משחקים בו בחוסר חשק, סתם כי אתם חייבים.

ואז אתם מגיעים לשלב אותו אתם לא מצליחים לעבור.

פתאום מופיע כמעט משום-מקום כפתור עזרה.

אתם לוחצים עליו. זה עולה לכם בכמה נקודות, אבל זה שווה את זה.

המשחק נעשה מאיים הרבה פחות.

ואתם לא מצליחים לתאר את ההמשך ללא כפתור העזרה הזה.

אז מגיע שלב בלתי אפשרי כמעט.

ואתם לוחצים על כפתור העזרה.

והוא לא מגיב.

ואתם מנסים ללחוץ שוב - ללא הצלחה.

אתם מתמוטטים, אתם יודעים שאין דבר שמפריד ביניכם ובין הכיתוב "GAME OVER". 

ואתם נזכרים בכפתור מיוחד, תקוותכם האחרונה, שללחיצה עליו יכול להיות מחיר אך הוא יכול לתקן את כפתור העזרה ואז...

אתם לוחצים, בלי לחשב את כל התוצאות האפשריות.

כפתור העזרה חוזר.

אתם לוחצים עליו.

הוא עובד.

לפחות נראה לכם שהוא עובד...

אז אתם מגלים כפתור העזרה שכרגע לחצתם עליו, שינה את תפקידו לכפתור השמדה עצמית.

אופס?

[איך לכל הרוחות אני עדיין חיה?]