לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ambivalent - תיעוד של מחשבות אקראיות


You're curious and smart and bored, and all you see is the choice between working hard and slacking off


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2012    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930




הוסף מסר

6/2012

מפונקת


"חמודה, תגידי, את עושה משהו היום בערב?"

כל הכבוד בחור רנדומלי, פשוט כל הכבוד.

לידיעתך, אתה מקריח, ואני קטינה.

וזה שאני לובשת גופיה שנראת יותר כמו בייבידול לא אומר שאין לי סטנדרטים.

גברים...

 

בזמן הקצר בחיי בו עשיתי משהו לא מוסרי, לא הולם ושחטתי פרה קדושה אחת אחרי השניה, נעשתי נורא מפונקת.

חצאיות או שמלות, עקבים, איפור קליל וראש זקוף בביטחון שקרי.

בין ארוחות בוקר בבתי קפה למעבר על המסעדות ברחוב הברזל בת"א, התרגלתי למותרויות קטנות ובלתי מורגשות.

סכומים מסוים נותנים כוח. דלתות עם הגנה מאחוריהן נותנות את הביטחון לשחק.

סמסים קצרים שאסור שיראו אחרי חצי שעה, כשאני עם חיוך שאסור לי לגלות את המקורות שלו.

אחח, הניצול המושלם.

אבל הקטינה מאוהבת עד לנקודת הרתיחה, 

ועשיתי את הבחירות שלי. 

עכשיו הם מתגעגעים אלי, דואגים לי. HA.

שמע, ושזה ישאר בינינו...

 

אני יכולה לחיות מאושרת. הגוף שלי ילמד להתמודד עם זה.

אני אשרוד בלי המשחקים הקטנים האלה.

נכון?

נכתב על ידי underage , 29/6/2012 13:04  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Damaged Kate ב-29/6/2012 13:38
 



טוב.


חמימות נעימה שזולגת מחיוך קטנטן שעולה מעצמו אל כל הגוף שלי, משאירה אותי עם הגעגוע הטיפשי וחסר ההגיון של ילדה שהייתה עם מישהו עד לפני שעתיים וחצי, ובכ"ז לא הספיק לה. ואני רק רוצה עוד ועוד ועוד ולהקפיא את הרגעים האלה בתור יותר מזיכרון כי אני כל-כך מאושרת.

ואני מרגישה, במקום מסוים, את כולי נקרעת לגזרים [ז-ה דורש איור. תדמיינו קטינה עם חצי יד שגזרים גמדיים מעופפים ממנה.], ממש ממש ממש לא יודעת.

אני רוצה יותר מדי, זה ברור.

אני יכולה לראות כמעט בברור שאפול, ושזה יכאב.

והרגשות שלי כלפי אנשים אחרים דוהים, מתעמעמים מול השיכרון הזמני שלי.

תדהמה ושביעות רצון וכאב וחוסר יכולת להבחין בסביבה בצורה ברורה.

או, לעזאזל, אני חסרת תקווה D:

משפטים ארוכים מדי ורגשות לא ברורים וטוב לי.

אה, אנשום עמוק ואספר לאמא. 

זה לא יהיה בסדר, אבל צריך להוריד לי איכשהו את מצב הרוח.

נכתב על ידי underage , 28/6/2012 20:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ויסקי


חייזרים אנטישמים עומדים לפלוש לכדור הארץ

באמת... יש סיכוי סביר מאוד-מאוד שזה יקרה.

 

קטינה

אחת

איבדה את היכולת לכתוב, בינתיים


אולי כי טוב לה יותר מדי, בינתיים


והיא שוכחת, לעתים, מהיקום ומכל הדאגות שלה, והיא מתמכרת לתחושה של אושר טהור שמתפשט בגופה, לאט...

או שהיא מתחילה לצחוק, פתאום, מכל סיבה שהיא. 


והיא כותבת בגוף שלישי בלי לשים לב אפילו. לא טוב.


ויש לה יום הולדת עוד שבוע, והיא ממורמרת עד-מאוד בגלל זה.

למרות שהיא מתחילה כמעט לרצות להפסיק להיות קטינה, לפעמים.


באוגוסט,

כשכולם יתעסקו בחזרה ללימודים,

היא תפחד עד לנקודות הכי עמוקות בנפשה.


תוצאות הפסיכודיאגנוסטיקה יהיו בידיה.

מסמך רשמי שיעיד על כך שמעבר לעובדה שהיא קטינה פסיכית,

היא גם מוטציה פסיכולוגית. 


והפסיכיאטרית שלה תגיש בקשה לצרף אותה לפרוייקט תללי"ם, כדי שהיא תעשה את כל הבגרויות תוך שנה.


והקטינה תמות מפחד, כי היא הורסת כל הזדמנות שנותנים לה. 

כי היא לא מסוגלת לקחת את עצמה בידיים ולעשות את מה שצריך.

כי היא לא מסכימה להשלים עם העובדה שהיקום עובד בצורה מקובעת כל-כך,

כל-כך חסרת אפשרויות.



והיא מוצצת קוביית קרח, טעם של קור ואלכוהול נמסים בפיה.


והיא שוכחת מהכל.

נכתב על ידי underage , 20/6/2012 11:49  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של underage ב-21/6/2012 00:38
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  underage




23,283
הבלוג משוייך לקטגוריות: שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לunderage אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על underage ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)