דיברתי איתה,היא יודעת שאני עצוב,אבל לא...
היא לא באמת יודעת,מכיוון שהיא לא יודעת את הסיבה האמיתית...
אז כן,הלכתי מכות היום עם ילד בבי"ס,אבל למי זה אכפת ? לא לי..
ניסו לתפוס אותי,לעצור אותי,להחזיק אותי.
"לא" אמרתי."אני יעמוד על שלי,הוא לא יצא תמים"!
אז שתבינו,אני ילד החלטתי מאוד,ואני יעמוד על שלי,אני לא הילד שנרגע ואומר "בסדר,אני מבין"..לא,כי לא ככה יפתרו הבעיות שלי בחיים,לפחות לא עם הילד ההוא,זה שיורד עלי,מרביץ לי,מאשים אותי בכל דבר,מכניס אותי לדיכאון,חושב שמותר לו כי הוא גדול ממני בכמה ?! 5 חודשים ?! לא כזה ואוו,אז שילמד בדרך הקשה,כי אני לא החננה או ילד הכפאות שלו,אני הילד שיכניס אותו לבית חולים....למה ? כי הוא ממרר לי את החיים!
אני לא יסבול בגללו!הוא ילמד ובדרך הקשה,כי רק ככה הוא מבין,ילד שגדל עם מוסר שעם הוא גדול,מותר..
והם ?! ממשיכים בשלהם,לא מקשיבים לי ומתעלמים...מה אני מבחינתם ? עוד טיפש שמשלם כסף ? כנראה שכן...בשבועות האחרונים ילדים שואלים "באיזה כיתה אתה ? " אז אני עונה "אין לי ממש כיתה..אני לומד בבי"ס דמוקרטי"...והילדים ? "איזה טיפש,דיסלקט,מפגר,משועממם,חתיכת הומו"
למרר לי את החיים,זה מה שאתם רוצים ? לגרום לי למות
? כן ?
וגם היא,שבכוונה טובה מנסה להצחיק אותי,ואני ? מתנפל עליה בזעם..
היא עוזרת,ואני פשוט דוחה אותה..
למה ? אין לי דרך להסביר..עדיין אוהב אותה,אבל...