זה עדיין לא נתפס , זה נשמע כזה גדול ומוזר ולא קשור אליי
לפני שנה התחלתי את כיתה י' כיתה ששינתה בי כל כך הרבה ..
אני מרגישה ריקנות שחותכת בי כמו סכין
בעיקרון יש לי הרבה .. ידידים ממש טובים שאני אוהבת , חברות ,מסיבות , עםמי לצאת ..
אבל אני לא מרגישה שקל לי לשמוח
אני כאילו צריכה להתאמץ בשביל לחייך וזה מרגיש לי כמו סתם פעולה מכאנית
אתמול היה לי ממש נחמד
הידיד הכי טוב שלי ואני היינו הרבה ביחד ואני מתחילה לחשוב שאם כבר הוא היחיד שמסוגל לסבול אותי
כמו שאני אז למה לא למה אני לא נותנת לזה צאנס ? למרות שזה יותר מורכב מזה זה מרגיש קצת בולשיט .
חחח ובמקרה גם הבנתי שאני ממש חולה על האקסס שלי כאילו אין דברים כמוהו
האקס השני קצת עצבן אותיי .. קצת הרבה אבל ברגיל
ולמרות שהיה לי את כל הסיבות לשמוח ולהשתגע זה לא קרה
יהיה טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
shiran in wonderland