יומן מסע

כשאני עצובה, אני קוראת, יש ספרים שכמעט תמיד מצליחים לעודד אותי, כשאני שמחה, אני קוראת, כשאני רוצה לברר משהו, אני קוראת, כשאני מלמדת, אני קוראת, כשאני לומדת, אני קוראת, כשאני לבד, אני קוראת, לפעמים אני קוראת כשאני ביחד, זה תענוג אמיתי, די נדיר, בשרותים, אני תמיד קוראת, פעם חשבתי לכתוב משהו על איזה ספרים מתאימים לאיזה סוג של קקי, בערב, אני קוראת, גם בבוקר אני קוראת וגם בצהריים, כשאני בדכאון, אני קוראת, כשאני מאושרת, אני קוראת, אם אני מתעניינת במשהו, אני קוראת, אם אני צריכה לכתוב, אני בדרך כלל קוראת, כשאני כבר כותבת, אני מצטטת המון, ממה שאני קוראת, בזמן האוכל אני קוראת, דברים שקלים לעיכול, אם אני לא מבינה משהו, אני קוראת, אם אני מבינה משהו, אני קוראת, כשאני רוצה לברוח, אני קוראת, כשאני צריכה להתרכז, אני קוראת. רק כשאני רוצה להרדם, אני רואה טלויזיה.

שבוע הספר שלי:

מגרה וסוחר היין/ז'ורז' סימנון

מתה על סימנון. מתה על מגרה. גבר גבר שמבין איך החיים עובדים, בלי בולשיט. מתה על ספרות בלשים. החלום שלי הוא לכתוב בלש.

להבנת קפקא/הנס דיטר צימרמן

הכי אוהבת את קפקא. הכי מזדהה איתו. הכי מעריצה אותו. הכי מפחדת לקרוא אותו. אני תמיד או בפנים או הולכת מסביב. אבל אף פעם לא מתרחקת.

נמסיס/יו נסבו

אדום החזה/יו נסבו

ספרות בלש נורווגית. פחות מכירה את הספרות הנורווגית. הוצאת בבל. בדרך כלל אפשר לסמוך עליהם.

הזמן שנמצא/מרסל פרוסט

החלק האחרון בסידרת הזמן האבוד בתרגום המופתי של הלית ישורון. יצא לאור השנה. איך לא שמעתי על זה??? זה כל כך חשוב!!! איך זה לא בעמוד הראשון של כל העיתונים??? אני לא מבינה את העולם הזה... אני לא שייכת.

מוות בוונציה וסיפורים אחרים/תומאס מאן

ספר שהיה לי ונעלם. שבוע הספר הוא הזמן להשלים חוסרים.

מחברות האוקטבו/פרנץ קפקא

וכל מילה מיותרת.

מחברת הזהב/דוריס לסינג

הייתי שמחה לקרוא באנגלית, אבל קשה יותר להשגה. קלאסיקה של ספרות פמיניסטית.

גור הסתובב עם חבר. מחלקים שם בחינם ביסלי (אני: זה נוראי! אל תאכל את זה! אה, זה טעם חדש... תביא לטעום רגע...), שוקולד ויוגורט יופלה. גור נורא אוהב דברים בחינם. אני מנסה להתנגד בנימוקי אנטי תרבות הצריכה, מסבירה לו שבעולם קפיטליסטי, אין דבר כזה "חינם", מסבירה לו על המפרסמים המניפולטיביים שנכנסים לארנק של ההורים דרך הפה של הילדים, אבל בעיקר נותנת לו לעשות מה שבא לו. הוא כמו כלבלב שרץ חופשי בשדה ומכשכש בזנב. כשטוב לו, אני רגועה. אני יכולה להתפנות לכל השאר. ילדות עירונית.