פשוט יום נורא, !
הבוקר התחיל מאוד מוזר, בבוקר שכמעט פספסתי את האוטובוס והייתי צריכה לרוץ עד לתחנה
אחרכך חברה ששחכה להביא לי את הג'קט של בית ספר, והייתי צריכה לחכות לאמא שלה שתביא לי
המורה המעצבנת הזאת והציון הנוראי !, ואני פשוט מרגישה שהיא שונאת אותי, סתם מין תחושה כזאת ..
ההפסקה הראשונה, בנות רזות מסתובבות סביבי, אפילו כאלה שירדו מאוד יפה במשקל.. והקנאה הזאת ..
אחרכך שיעור חופר , ואז עוד אחד, ואז משהו קרה, כנראה לא הייתי מרוכזת או משהו , רק שמעתי את המורה אומרת
אם תמשיכי לאכול כל כך הרבה תיהיה שמנה, מן הסתם שלא היה במכוון למישהי פשוט משפט באנגלית שהיינו צריכים
לתרגם לעברית..לא הפסקתי לחשוב על זה !, פתאום משהו השתנה בי ב500 מעלות !
אחרי בית ספר הלכתי לסבתא, אכלתי צהריים , כמובן שלא אכלתי הכי דל קלוריות שאפשר, פתאום היא זרקה מין
משפט כזה מעליב, למה את לא יורדת במשקל, את יודעת שאמא שלך רזתה המון כשהייתה בגילך, ובלה בלה בלה..
כשהייתי בדרך הביתה, פתאום נזכרתי שאין לי מפתח, זה היה בדיוק ליד הבית של חברה שלי, וממש ליד הבית שלה
היו 5-6 ילדים ביסודי , כנראה כיתה ו', ה' , אני מסתכלת עליהים , הולכת מולם, פתאום אחד מהם צועק: " הנה השמנזודה"
כשהייתי כבר מאחוריהים , שמעתי אותם לוחשים, איזה שמנה איזה שמנה..
פתאום נכבה לי הפלאפון, לא היה לי טעינה, לא היה אפחד בבית שלה , ואז הייתי צריכה שוב לחזור אל סבתא ולקחת מפתח.
בדרך הביתה , לא הפסקתי לראות בנות רזות, ויפות , במקרה עברתי ליד מכונית חונה והסתכלתי על עצמי, ראיתי
ילדה שאני לא מכירה, שמנה , אפילו לבשתי שחור היום, אתם יודעים שחור= מרזה, בקיצור יום נכס,
הבית הפוך ואין לי כוח לסדר אותו, אני מרגישה מין תחושה כזאת מוזרה, אין לי חשק לעשות שום דבר,
באלי לעצום את העיניים ולקום בת 20, אחרי צבא, אחרי הכל, לראות אם הצלחתי לרדת במשקל ,
לפני חודש , הייתה לי שיחה עם אחותי, ברגע של שיעמום עשינו סרטונים שכל אחת מספרת משהו , לא יודעת מאיפה זה
בא לי , ובחיים לא נפתחתי ככה מולה, אמרתי למצלמה את כל החסרונות שבי, במיוחד את זה שאני שמנה ומכוערת,
איכשהו נתתי לעצמי תאריך יעד ה12.3, שעד אז אני ארד לפחות במשקל, .!
אני לא מפסיקה להשוות את עצמי לבנות אחרות, לא מפסיקה להתסכל על בנות אחרות , הרבה חברות שלי מתעסקות
בזה ששמן זה מכוער, והן רזות, וממש ממש אכפת להן מהגוף שלהן , הן אוכלות ירקות , ומאוד מודעות למראה שלהן.
איכשהו משהו לא מפריע לי .. מצד אחד אני מתה להרזות , מצד שני , כבר אין לי כוחות להתעסק בזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
