תתעלמו כרגע מהפוסט הקודם, אני צריכה לחלוק איתכם משהו~~~~~~~~~~

זוכרים את הידיד שלי, שאמר שהוא מעוניין בי?

כנראה שלא

בקיצר, ידיד שלי, שגדול ממני בשנתיים, הציע לי לצאת איתו, וסירבתי

מאז הוא די מציק לי, והציע לי עוד פעמיים, 

ושוב סירבתי

והוא ממש חופר

ועושה לי רגשות אשמה כשאני מסננת אותו

ואני לא באמת יכולה לכעוס עליו

כי יש לו PDD

אזזזזז

הצילו ><

ואל תפרסמו את הפוסט בשום צורה,

שלא ייראה את זה OO

וסליחה על הפוסט המבולבל

זה, אממ..., פשוט, לא נושא כ"כ מסודר...

ולפעמים כשאני מדברת איתו, בא לי לצרוח

אני לא מעדכנת יותר בבלוג הזה.

בינתיים, הוא סגור...

אני מעדיפה את בלוג הסיפורים שלי, אני מרגישה שהפריקה היא דרך טובה יותר מאשר לשבת עם לחץ בריאות, ולא לבכות, כי אני לא מסוגלת.

זה בלוג הסיפורים שלי:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=767825

אשמח אם הקוראים שלי מכאן, שאהבתי והתחברתי אליהם, ימשיכו לתקשר איתי דרכו.

מאחלת בהצלחה לכל קוראיי באשר הם