סוף סוף! אחרי שלושה חודשים מעטים מידי של עבודה, היום הופענו D:
למרות שזה היה רק חוג תאטרון, נלחצתי XD
היו מלא פאשלות, סטירה חזקה מידי, שכיחת טקסט, בורות, דיסק שלא פעל, אבל היו לנו שתי הופעות, אז חיפרנו על זה :>
הו, זה היה סיוט. כיוון התאורה, ההערות הבלתי פוסקות מצד המורה הקרצייתית, כאב ראש, קיצר? בלאגן
אבל זה נגמר, הידד XDDD
ולמרות הפאשלות, היינו לגמרי סבירים.
הידד לבינוניות, אני גאה בעצמי

ולסיום, תמונה שלי עם האיפור החצי מרוח, איכות גרועה של מצלמת אינטרנט, ובלון שקיבלתי במתנה

היי לכם, אנשים שאני-מקווה-שהם-חביבים!

אוקיי, אז בקיצור? פתחתי את הבלוג הזה באוקטובר. או נובמבר. נראה לי. ואז סגרתי אותו והתעלמתי ממנו באכזריות (סליחה )

זה היה בעיקר כי הדכאונות שלי הפסיקו, וחזרתי למצב נפשי נורמלי (בערך). אז פשוט לא היה לי מה לכתוב. אבל לצערי או לשמחתי, הנה אני שוב כאן.
כל הפוסטים חוץ מאחד חזרו לטיוטות, וזו אותה אני, אבל עם דברים קצת שונים.
חברים אחרים ונוספים, אנשים נוספים להיות עצבנית אליהם, שנאה לשגרה ולחץ מההצגה שיש לי מחר.
אה, ועוד חידוש. יש לי פסיכולוגית, טה דם!
ו....אממ....זהו, בינתיים.
אה, ועוד דבר אחד. אם מישהו מכם רק מעז  להגיד לי שזה גיל ההתבגרות, הוא נכנס לרשימה השחורה. גם אם כן? אתם יכולים לקפוץ לי, לא בא לי לשמוע את זה מכם. 
תודה D:
אז אני אלך למצוא משהו לא רעיל לשתות, כי מישהו שכח שאני אדם שזקוק למים.
בהיי אנשים~ 

בלוג חדש ישן

אין לי זמן להסביר כרגע, אז....נכיר מחר, סוכם?
סוכם.