קרוקס צהוב בשמש
הכל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית |
 כינוי:
חולית בת: 30
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
מדורת השבט
אמנם הפער היה עצום, אבל רואים שהחיוך שלי היה אמיתי בכל התמונות האלה. הופעת ברובן. למרות שהיית הטיפוס ההפוך, למרות שגם אני הטיפוס ההפוך.
תמיד חיפשתי להשתייך, אבל רק בדרך שלי. בלי פשרות. זיהית את זה בי, אמרת לי שהשכל שלי עסוק בשטויות. שאם ישימו אותי בבית ספר באשקלון תוך שבועיים אני כבר אהיה חלק מהמאפיה. אבל איכשהו טעית.
זאת לא הייתה תקופה משהו בחיים שלי, למעשה זאת הייתה הפעם הראשונה שאני חושבת שבאמת חוויתי קושי ולקחתי אותו ברצינות תהומית, כלכך תהומית ששכחתי את עצמי לגמרי.
נישקת אותי פעם אחת. לא הייתה תשוקה, וזה בסדר (הפער היה עצום), כי את התשוקה השקענו במילים. אני תמיד מאוד משקיעה במילים שלי, וידעתי לקרוא עליך שגם אתה.
אבל בכל זאת, איך לא יכולת לראות, שאני אף פעם לא חלק? אולי אני אנהיג, אמצא את חלקת האדמה שלי, אבל שורשים?
אפשר לקרוא לי תלושה, אבל אני אוהבת לקרוא לזה חופשייה. ונכון שיש לזה מחיר כבד יותר מהספרייה הבריטית. אבל אם יש משהו שהבנתי, זה שהכל לגיטימי.
צילמתי את התמונה הזאת בקיץ, שבפעם הראשונה בחיים הקצרים שלי, אני מאוד לא מתגעגעת אליו.
הכל לגיטימי.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
