בעולם של ציניות, כשנחמה זה מה שמוצאים בידיים של אחר...כשמתעוררים ערומים במיטה זרה עם מעט מאוד זכרונות מהלילה שעבר.
כשאהבה זו רק מילה שבדרך...מילת שידול זולה וריקה ממשמעות אמיתית.
בעולם שזיוף הפך לעיקר ואין גוף אחד שנשאר נקי וטהור כמו שנוצרנו.
שתלים של סיליקון שמחזיקים הכל במקום וגודל לא טבעיים, מתיחות צורבות שמעוותות את העור
הנסיון להישאר צעירים לנצח, חלקים ויפים ולעמוד באידיאל דמיוני.
לטשטש את הרגשות מאחורי מסכים של עשן ואלכוהול, חומרי הזיה שישחררו אותנו..או שיעטו עלינו מסיכות.
לאבד כל צלם אנוש כדי להרגיש אנושיים בתוך חברה שכל מה שמעניין אותה זה החיצוניות.
ללבוש ולהוריד דמויות כמו בהצגת תיאטרון שלא נגמרת
לשחק תפקידים לפי מה שצריך....שרוצים...שאסור...
לקחת שאיפה עמוקה מהדביקות המסחררת שרק גוררת אותך לערפול חושים נוסף
למשוך
לקרוע
לזרוק
לחשוף
להתמסטל
אלכוהול
מוסיקה
סקס
אלכוהול
עוד שאיפה
ועד שכ"כ קרובים להרגיש את זה
לטבוע בענן השחור הרך הזה שתמיד שם כדי להציל אתכם
רק כדי להתעורר ערומים במיטה זרה עם מעט מאוד זכרונות מהלילה שעבר.