אני תמיד האמנתי שאחד הדברים החשובים בחיים הוא ללמוד להכיר את עצמך, זה בדיוק מה שאני עושה בשנה וחצי האחרונות, לומדת לדעת מי אני ואיך אני מתפקדת. אחד השיעורים החשובים שלמדתי הוא שהתגובה הראשונה שלי היא לרוב לא התגובה האמיתית שלי. המוח שלי עובד במנגנוני חשיבה אוטומטיים, אם התרגלתי לחשוב שא' שווה לחמש ושג' שווה לשבע עשרה קשה לי לחשוב אחרת. לכן הרגלתי את עצמי שכשאני מתמודדת עם עומס רגשי אני חייבת לקחת צעד אחורה, לתת לעצמי זמן ומקום לחשוב ולעכל את הרגשות של עצמי. זה בדיוק מה שעשיתי בימים האחרונים, נחתי המון, נמנעתי מכל מעמסה רגשית או בעצם כל רגש שהוא, הכל כדי להבין איך אני מרגישה. התרגלתי לחשוב שאם חברים שלי אוהבים עוד אשים חוץ ממני זה סימן שלא אוהבים אותי, אם חברה קובעת תוכניות עם משיהי אחרת זה סימן שלא רוצים אותי בסביבה... זאת שיטה מאוד נוחה כי היא דורשת מינימום מאמץ מחשבתי, הכל על טייס אוטומטי. למדתי לדבר על הצרכים הרגשיים שלי, ביקשתי מהמלאכית זמן לחשוב, זה לא שאני לא רוצה לדבר איתה, אני פשוט לא מוכנה לדבר איתה ולחי ההבדל הקטן אך המשמעותי.
הגעתי לכמה מסכנות: אני לא כועסת על המלאכית, לאף אחד אין שליטה על הרגשות שלו ואני כאדם רגיש לעולם לא יבקש מאחר להתנצל על הרגשות שלו. אם כבר אני שמחה לגבי העובדה שהמלאכית מרגישה מספיק בטוחה כדי לשתף אותי ברגשות שלה, זה מרגיש לי ככבוד עצום וזכות נדירה. אם כבר אני כועסת על הדוב, עיקרית בגלל האופן שבו הוא דיבר אלי אבל זה עניין אחר לגמרי. אני לא מתכוונת לעמוד בין המלאכית לבין האושר שלה, אם היא מאמינה בלב שלם שהדוב הוא הגבר שיעשה אותה מאושרת אני לא יעצור אותה, זה מגיע לה יותר מלכל אחד אחר. מה שכן אני לא יוכל להמשיך להיות החברה הכי טובה שלהם, זה בטוח. אני לא יוכל לצאת איתם ולהרגיש כמו גלגל חמישי, אני לא יוכל לגור איתם בדירה ותמיד להרגיש תקועה באמצע, אני לא יוכל לדבר עם המלאכית על הזוגיות שלה, אני לא יוכל שלא להיקרע מבפנים מרגשות מנוגדים, מצד אחד האהבה למלאכית ומצד שני השנאה הטבעית לכל בחורה שאי פעם תיהיה עם הדוב, אחרי הכל הוא ה-אקס. אני לא זאת שצריכה לבצע את ההחלטה, זה מחוץ לידיים שלי. אני תמיד יאהב את המלאכית, אני תמיד יהיה חברה שלה אבל כנראה שלא החברה הכי טובה, כנראה שלא חצי מוח וחצי לב.
בינתיים בזמן שאני מחכה למה שמרגיש כמו גזר דין אני מתרכזת בעצמי, מגיע לי מעט תשומת לב, מעט דאגה לצרכים שלי ולרצונות שלי. זה עושה לי טוב, מאוד אפילו, זה מרגיש לי נכון לעכשיו.
Anabelle שלושה ספרים חדשים שמחכים רק לי, מי יכול לבקש יותר?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: